פחתו התלונות נגד שופטים בגין התנהגות לא ראויה

נציבת תלונות הציבור על השופטים, השופטת (בדימ.) טובה שטרסבורג כהן, הגישה (יום ג', 18.3.08) לשר המשפטים דניאל פרידמן ולנשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש את הדוח השנתי לשנת 2007.

מהדוח עולה כי בשנת 2007 ניתנו החלטות לגבי 1263 תלונות, 40% מהן נדחו על הסף. אלו שנמצאו מוצדקות, מתייחסות ל-101 שופטים ודיינים מתוך 675 שופטים ודיינים מכהנים. מתוך התלונות המוצדקות, 46% היו על בית משפט השלום (כולל בית משפט לתביעות קטנות, נוער, תעבורה ובית משפט לעניינים מקומיים), 21% על בית המשפט המחוזי ובית משפט לעניינים מנהליים, 11% על בתי דין רבניים, 14% על בתי משפט לענייני משפחה ו-8% על בתי הדין לעבודה.

מבצע "חיסול תיקים ישנים"

50% מהתלונות עוסקות כמו בעבר בסחבת, 15% היו על התנהגות בלתי ראויה באולם הדיונים, 2.6% על התבטאות בלתי ראויה בהחלטות שונות, 2.6% על התנהגות בלתי ראויה מחוץ לכס המשפט, 17% מהתלונות המוצדקות היו על ליקויים במנהל שיפוטי ופרוטוקולים ו- 15% נגעו לפגיעה בעיקרי הצדק.

הנציבה מדגישה בדוח את מספרן הגבוה של התלונות שהופסק הבירור בעניינן, והעוסקות בסחבת, זאת על-רקע מבצע חיסול תיקים ישנים שהחל במערכת המשפט השנה. בעקבות כך "לא היה ניתן במרבית המקרים להטיל את האחריות לסחבת הממושכת על גורם שיפוט מסויים".

עוד מדגישה הנציבה את הישגי הנציבות השנה: "צמצום תופעת התמשכות ההליכים ועיכובים במתן פסקי דין והחלטות. התמעטות התלונות על התנהגות בלתי ראויה של שופט. התמעטות התלונות על ליקויים במנהל וכן התמעטות התלונות שעניינן פגיעה בעיקרי הצדק".

העיתונאי הכבול לא עונה

בדוח מובאות דוגמאות לתלונות שהוגשו השנה נגד השופטים. בין הבולטות בהן היא תלונה על השארת עצור, עיתונאי, כבול באולם בית המשפט. העיתונאי, שנעצר בחשד לעבירת איסור פרסום, הובא להארכת מעצר אך שוטרי הליווי לא נעתרו לבקשתו לשחררו מכבלים. "פנייתו לשופטת בבקשה לשחררו לא נענתה. כפי שתועד בפרוטוקול הדיון סירב המתלונן להשתתף בדיון ולהשיב לשאלות בעודו כבול". בתגובתה לתלונה, הסבירה השופטת את התנהלותה "בהנחייה משטרתית בנושא 'לצורך שמירה על הסדר הציבורי וקידום ההליך המשפטי'".

הנציבה העירה כי הסמכות לשחרר מכבלים היא של בית המשפט ולא של המשטרה, וכי במקרה נשוא התלונה "השופטת לא שקלה את נושא המשך כבילתו בהותירה אותו כבול ללא הנמקה". היא הוסיפה כי כבילת עציר בבית משפט "פוגעת באופן קשה בכבודו, מה עוד שכעצור, הוא עדיין בחזקת זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו. הכלל הוא כי אין לכבול עצור במקום ציבורי למעט במקרים חריגים".

שופט לא יעשה שימוש במעמדו

הנציבה כותבת כי מן הנתונים עולה, כי בשנת 2007 נמצאו 3 תלונות מוצדקות (2.6% מכלל התלונות המוצדקות) בכל בתי המשפט ובתי הדין, שעניינן התנהגות שופט מחוץ לכס המשפט, כגון "תלונה על התבטאות שופטת בהרצאה שניתנה על-ידה או בתלונה על התבטאות שופטת בשיחה טלפונית עם גורמים מהמשטרה". לדבריה, "באחד המקרים, נטען כי בשיחה טלפונית עם שוטר התערבה שופטת לטובת עובדת זרה שהיתה מוכרת לה. השופטת היתה בדעה שהשוטר מפר צו של בית משפט (שהוציא שופט אחר). השוטר היה בדעה כי הוא עושה מלאכתו נאמנה והתערבותה מפריעה לו במילוי תפקידו. בירור הנציבות העלה, כי השיחה נשוא התלונה היתה קצרה, בלתי-שגרתית ורווית מתח וכי נראה שהדברים לא נקלטו בצורה זהה על-ידי המעורבים בה".

בהחלטת הנציבות נקבע, כי "ראוי היה שהשוטרים יקבלו את דבריה של השופטת כמספיקים ויפעלו על-פי הצו שהוצג להם. יחד עם זאת, דווקא משום תגובה אפשרית כזו, רצוי ששופט לא יהיה מעורב בשיחות טלפוניות מסוג זה, על-מנת שלא להיגרר לתגובה כעוסה ולהתבטאויות קשות כלפי רשויות החוק. על-פי כללי האתיקה לשופטים, שופט נדרש להימנע מלעשות שימוש במעמדו לקידום עניין שלו או של אחר, בנסיבות שבהן השימוש בתואר עלול להיראות כ'ניסיון לא ראוי להשיג מעמד מועדף'. מוטב היה אלמלא התערבה השופטת בעניין על דרך של שיחה טלפונית כאמור, ומשהתערבה, ראוי היה שתסתפק בהעמדת השוטרים על קיומו של הצו השיפוטי".

השופטת גרה בעיר קטנה ומרוחקת

עוד נמצאו 3 תלונות מוצדקות (2.6% מכלל התלונות המוצדקות) העוסקות בהתבטאות בלתי-ראויה של שופט בפסק דין או בהחלטה אחרת. אחת מהן היתה על שופט שקבע בהחלטתו הדוחה בקשה להקדמת מועד דיון כי הבקשה "מחוצפת". "הרקע לקביעתו של השופט היה משום איחורם של הצדדים לדיון במועד המקורי שנקבע. בהחלטת הנציבות נקבע, כי בנסיבות העניין נשוא התלונה - בו היה האיחור המוזכר בהחלטת השופט קל בלבד ולא היה בעצם הבקשה או בניסוחה כל דבר מחוצף או פוגע - מוטב היה להימנע מלכנות את הבקשה בכינוי זה".

סוג טענות נוסף המופנה כלפי השופטים הוא טענת ניגוד עניינים. אחת מהן, לדברי הנציבה, היא תלונה שבה נטענה "טענת ניגוד עניינים המתבטאת בישיבתה של שופטת בתיקים בהם מעורבת עיריה, שבעלה של השופטת מועסק על-ידה". בירור הנציבות העלה, כי "העסקתו של בן הזוג היתה זמנית, כקבלן עצמאי בעבודות גינון. התלונה לא נמצאה מוצדקת משום סוג התיקים בהם טיפלה השופטת, שלא היה קשור לעבודתו של בעלה; משום אופי וזמניות ההתקשרות של בעלה עם העיריה; משום היותו מרוחק מכל מוקד כוח ומקשר בינו לבין נושאי משרה בכירים בעיריה". עם זאת, הנציבות העירה כי "בהיותה של העיר בה מכהנת השופטת קטנה ומרוחקת, בשל התהודה המקומית החד-צדדית שהיתה לַנושא בעיתונות ובשל העובדה שהשופטת עמדה לעבור לכהן בעיר אחרת (ללא קשר לתלונה האמורה), יועברו התיקים שטרם טופלו על-ידי השופטת לשופט אחר. עוד הומלץ, כי בתיקים שהחלה שמיעתם תודיע השופטת לצדדים על דבר העסקת בעלה על-ידי העיריה, כאמור".

התלונות שנדחו

הנציבות דחתה כמה וכמה תלונות שהוגשו בנוגע לניגוד עניינים. באחד המקרים הוגשה תלונה על התנהגותה של עורכת דין, רעייתו של שופט, "המופיעה בפני שופטים ורשמים אחרים. רוב הטענות היו כלפי עורכת הדין ולא כלפי שופט או שופטים מסויימים. יתר הטענות היו האשמות כלליות, כוללניות המופרחות לחלל האוויר ללא ציון פרטים על שופטים, רשמים, מספרי תיקים, אירועים ויוצ"ב. התלונה נדחתה".

במקרה אחר הוגשה תלונה על-ידי מי שלא היה צד להתדיינות, ונטען בה כי פרקליטים מופיעים בפני שופט שבן משפחתו ממונה עליהם בפרקליטות. התלונה לדברי הנציבה, נדחתה על הסף "הן משום שמקומן של הטענות בבקשת פסלות, הן משום שכללה אמירות כוללניות ובלתי מסוימות והן משום שנוסחה בלשון בוטה ומשתלחת. עם זאת נערך בירור בנוגע לנסיבות והוברר כי "השופט נמנע מלשבת בתיקים בהם טיפל בן המשפחה וכי בן המשפחה עמד בפני סיום עבודתו בפרקליטות".