בית הדין: אסור לפטר עובדת העוברת טיפולי פוריות

הילה אביטל (להלן- "המבקשת") הועסקה ע"י המשרד לקליטת עליה (להלן- "המשיבים") בתפקיד מנהלת "הבית הישראלי" בעיר מיאמי שבארה"ב, החל מחודש אוקטובר 2006, במעמד של "עובד מקומי ישראלי" (עמ"י).

המבקשת פנתה לקונסול במיאמי, ושוחחה עמו באשר לרצונה לצאת לחל"ת. טרם שליחת הבקשה לחל"ת, התייעצה המבקשת עם המנהלת הישירה שלה (להלן: "סבן"), והודיעה לה כי עליה לעבור טיפולי פוריות בארץ. לאחר קבלת המכתב הודיעה סבן למבקשת בשם המשיבים כי אין באפשרותם להיענות לבקשתה. בחודש אוגוסט 2007, הגישו המשיבים בקשה לפיטורי המבקשת, לממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת. ביום 22.11.07 ניתנה החלטת הממונה ולפיה אין היא מתירה את פיטורי המבקשת, שכן קיים קשר ישיר בין בקשת המשיבים לפיטורי המבקשת לבין טיפולי הפוריות אותם עוברת המבקשת.

בית הדין בהחלטתו התייחס לסעיף 9 (ה) לחוק עבודת נשים האוסר לפטר אישה העוברת טיפולי פוריות, לקראת ילדה הראשון או השני, במשך כל ימי היעדרותה. וקבע, כי החוק מתיר לפטר אישה העוברת טיפולי פוריות בהסכמת שר העבודה והרווחה, קרי על-פי היתר הממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת. על-פי ההלכה הפסוקה, הוגבל היקף סמכות בית הדין לבדוק או לבקר את החלטת הממונה לביקורת מנהלית בלבד, ואין בית הדין שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הממונה.

המשיבים טענו, כי הסיבה לפיטורי הילה אביטל היא חוסר שביעות רצון מתפקודה, אולם עוד בטרם קיבלו המשיבים את החלטת הממונה על עבודת נשים בתמ"ת, החליטו המשיבים להעסיק עובדת חדשה במקום הגב' אביטל. לעובדת החדשה הובטחה קביעות עם סיום ההליכים בנוגע למבקשת, וזאת עוד טרם קבלת החלטת הממונה. בכך יש חוסר ניקיון כפיים. מאחר שהחלטת הממונה מיום 22.11.07 אוסרת פיטורי המבקשת, ברי כי עד לאותו יום, לא ניתן היה לפטר את המבקשת.

בחודשים דצמבר וינואר עברה התובעת טיפולי פוריות, וכל מעשה פיטורים באותה תקופה דינו להתבטל. חמור שבעתיים משעסקינן במשיבים שהינם זרוע שלטונית ותפקידם לשמור על שלטון החוק על זרועותיו. לאחר קבלת החלטת הממונה, לא השיבו המשיבים את הילה אביטל לעבודתה ולא פנו אליה כנדרש על-מנת שתשוב לעבודתה.

אמנם עסקינן בסעד אכיפה אשר אינו ניתן כדבר שבשגרה אלא מהווה חריג לפיצויים אשר מהווים את הסעד העיקרי. אולם, מדובר באותם מקרים חריגים המחייבים מתן צו לאכיפת יחסי עובד-מעביד. כאשר נלקחת בחשבון העובדה כי הילה אביטל הועסקה במשרד ממשלתי, מתחדדת המסקנה, לא הרי רשות היחיד כרשות הציבורית. יתרה מזאת, במקרה דנן עסקינן בחוק ספציפי האוסר בנסיבות העניין פיטורים. המבקשת איננה מספקת שירות אישי אלא היא עובדת מדינה, כפי שהממונים עליה והכפופים לה הם עובדי מדינה. חובות הנאמנות שלה הינן כלפי הציבור והאלמנט של שירות אישי במקרה זה, מופחת מאשר בעסק פרטי.