המודיעין האירני הגיע לירושלים

למודיעין האירני שלוחות רבות. חלקן אף הגיעו לישראל והצליחו להכות שורש בשכונות החרדיות ובמעוזי תנועת שס. מוסף "עונג שבת" המצורף לשבועון "יום ליום" חושף לראשונה את האופן בו השתרש התמנון האירני עד כדי ידיעה של פרטי פרטים מן המתרחש בלב ירושלים.

חג השבועות תשס"ז. כמה ימים קודם לכן ניגש תלמיד אל אחד ממגידי השיעורים כשבפיו בקשה: אביו ר' יחזקאל (שם בדוי), יהודי חרדי ירושלמי המדקדק על קלה כבחמורה, הוא מעולי העדה האירנית לשעבר. האב כבר עלה ארצה לפני שנים רבות בעלייה בלתי חוקית. עתה, סיפר הבחור, הוצרך האב לשוב לאירן לסדר ענייניים דחופים להם נזקק, ואף לפקוד את קברי אבותיו. אשר על כן הבריח האב שוב את הגבול כדי להגיע לארץ מולדתו. להפתעתו, עם הגיעו אל נמל התעופה נדרש למסור את דרכונו לפקיד המקומי והמתין כשאר האדם להחתמתו, אלא שלא ככולם נאלץ להמתין במקום ארוכות עד שהופיעו מספר שוטרים גברתניים. הם הניחו אזיקים על ידיו והובילוהו כפות אל ניידת המשטרה המקומית שהמתינה כבר במקום. זהו, מעתה הוא היה לאסיר כבול של משמרות המהפכה האירנית, על כל המשתמע מכך.

"אתה נראה שסניק..."

ההפתעה הגדולה הייתה עדיין לפניו של היהודי: ברנש גברתן מאוים ומקורח כדבעי התיישב מולו ליד שולחן משרדי. מאחוריו היה מסך-ענק שהועמד במצב הכן. הוא הרעים בקולו, ושאל את השאלות בזו הלשון:

- אתה נראה שסניק...

ר' יחזקאל היה המום. הוא לא ציפה לשאלה הזו:
- נכון, אמת!
- מי הם הרבנים שלך?
- חכם עובדיה!
- לאיזה רב הנך צמוד יום-יום?
- לנכדֵי "מולא בבא שרגא"

התברר שהשם "הרב שרגא" התקשר אצלם מיידית למולא אור שרגא, שהיה אחד מגדולי רבני העדה הפרסית בדורות האחרונים. הם במודיעין הכירו היטב את דמותו הנערצת של מולא אור שרגא. הם הכירו היטב גם את צאצאיו בשמותם.

מול עיניו המשתאות הם הקרינו בפניו על הקיר מצגת של מחשב בה נראו כל פרטי שושלת צאצאי מולא אור שרגא שהלכו לעולמם. החוקרים הצביעו על התרשים שצורה באופן של חצי סהר, ובתרשים פורטו שמות כל צאצאי הרב עד שהגיעו אל שנים מצאצאיו המשמשים ברבנות בירושלים.

- האם אתה משתייך לקהילתו של הרב ברוך שרגא, או לקהילת הרב יוסף שרגא?

- "הרב ברוך שרגא", הייתה התשובה מפי היהודי הנדהם.

- הרב ברוך שרגא הדיין?

- "אכן", השיב היהודי שכעת כבר חשב שאולי הוא הוזה, ואת השאלות הללו הוא נשאל בארץ ישראל, אצל מישהו המעודכן היטב בשמות רבני העדה ובתפקידיהם התורניים, "אני משתייך לקהילתו של הרב ברוך שרגא המכהן בדיינות".

החוקרים דרשו ממנו לפרט להם אצל מי הוא שומע את שיעורי התורה היומיים שלו.

- "שלוש פעמים בשבוע אצל רבי ברוך, והשאר אצל רבי יוסף".

- "אם כך, אנו בטוחים שאתה אינך מרגל!", הצהירו, לא לפני שהם מעיינים ובודקים הכל במחשב בנתונים מצויים אצלם. "אם אכן הינך קשור לאחד מצאצאי הרב מולא אור שרגא מובטחים אנו שאינך מרגל".

שוב הושלך הס, והגברתן יצא מן החדר. הפקיד במקום הפטיר: "הנך משוחרר מחוסר ראיות. ניכרים דברי אמת. אך עברת על 'החוק האירני', ועכשיו 'עוף מפה', אמר בעגה פרסית מצטלצלת...

ואכן, הוא שוחרר על-אתר באורח פלא הנוגד את כל כללי ההיגיון המוכרים היטב לכל מי שנחשף ולו במעט למעללי המודיעין האירני ולמוניטין רב השנים שלו בתחום חקירות הריגול המציאותיות והווירטואליות.

היה זה טרם התקדש חג השבועות, ואותו יהודי אומלל עשה את חגו בלית-ברירה אצל קרובים בבירה הפרסית כשהוא שוהה שם גם ביום-טוב שני של גלויות. ואף לא עונה לטלפונים שהגיעו מישראל, למגינת משפחתו שלא ידעה מאומה משחרורו. למחרת, שב ארצה, וכשנשאל למה לא שב "ביום-טוב של גלויות", הרי הוא בסכנה, והינו "תושב ארץ-ישראל", הסביר כי הוא חשש מפני חילול השם בין יהודי פרס, שיבינו שלא עשורה את ההיתר לבני ארץ-ישראל לעשות מלאכה ביום טוב שני.

מניין ידע המודיעין האירני פרטי פרטים אלו, שאפילו בגוגל לא ניתן למצוא? תשובה על כך אולי ניתן לקבל מהמידע שפורסם בארץ, ולפיו השב"כ חשף שהמודיעין האירני ניסה לגייס אזרחים ישראלים, יהודים ממוצא אירני, כסוכני ריגול ואיסוף מודיעין על ישראל. מדובר היה בלמעלה מעשרה מקרים בשנתיים האחרונות, בהם הופעלו לחצים על ישראלים בדרכם לאירן לצורך ביקור משפחות, כדי שייהפכו לסוכנים.

אחד הישראלים נעצר, לאחר שכמעט והצטרף לשירות הסוכנות, אך לא הוגש נגדו כתב אישום. בכיר בשב"כ הסביר אז כי פעולות הגיוס הוצעו תחילה בקונסוליה האירנית באיסטנבול שבטורקיה. שם נדרשו הישראלים להחליף דרכונם בדרכון אחר איתו יוכלו להיכנס לאירן. אנשי מודיעין אירני פעלו בתוך הקונסוליה במסווה של עובדים מקומיים - אליהם פונים הישראלים כדי לזרז הליכים. לאחר מכן, הסביר הבכיר, הישראלים כבר נוחתים בטהרן. או-אז מונעים מהם האירנים לחזור לישראל עד שהמודיעין האירני לא יסיים לגייס אותם עבורם. במסגרת המידע שהם מתבקשים להעביר, נכלל גם מודיעין על היכולות הצבאיות והכלכליות של ישראל ועל גורמי ביטחון במדינה.

איך נכנסים לאירן בלי לצאת ממנה?

בדיעבד התברר כי המשך המעשה לא היה פשוט כלל ועיקר. אחרי יומיים אינסופיים הובל היהודי אחר כבוד אל משרדי החקירות האירניים. שם הובהר לו כי הוא נאשם באשמת ריגול לטובת הישות הציונית של מדינת ישראל. הם הסיקו כך ממה שבדרכונו כתוב היה כי הוא נולד בפרס, ומאידך-גיסא חתום בדרכונו כי הוא תושב פלשתין - מה שמציב את השאלה איך ומתי יצא את פרס. שכן בלי לצאת היאך נכנסים...

לחוקריו השיב כי בתחילת המהפכה נטלוהו הוריו, ובאישון ליל הבריחו את הגבול לטורקיה השכנה משם הם הפליגו ארצה. את החוקרים התשובות לא סיפקו. בנקל נזכר במקרה הידוע כאשר אירן טענה כי חשפה רשת ריגול לטובת ישראל. היה זה בנובמבר 1998. אז נעצר דניאל תפילין, סוחר נעליים משיראז, בחשד לריגול לטובת ישראל. לאחר מכן, בחודשים פברואר ומרס 1999, נעצרו 12 יהודים נוספים מהעיר, בחשד שהשתייכו ל"רשת הריגול" בראשה עמד תפילין, אך שלושה מהם שוחררו ללא משפט. אחרי שבעולם היהודי השתדלו בדרכים שונות לשחרורם, אזי ביולי 2000 נגזרו על עשרת היהודים הנותרים עונשי מאסר של 13-4 שנים. אולם עד פברואר 2003 שוחררו בהדרגה כל האסירים לאחר קיצור תקופת מאסרם. כל הגורמים שעקבו אחר הפרשה העריכו אז בעקביות, כי אירן המתינה לשעת-כושר מתאימה כדי לסיים בצורה שקטה ומכובדת את הפרשה, המביכה מבחינתה. ברור היה שבקלות הדבר עלול היה לקרות שנית, בפרט כאשר ה"מרגל" היה תושב הישות הציונית בכבודה ובעצמה.

בהקשר זה כדאי להזכיר כי המשרד למודיעין ולביטחון לאומי האירני אינו ארגון קיקיוני של מה בכך, מדובר בארגון העיקרי האמון על איסוף מודיעין באירן. הוא מהווה חלק חשוב ממנגנון ההגנה של המשטר האירני, ובהתאם לכך - ממומן ומצויד היטב. משרד המודיעין הוקם ב-1979 כתחליף למשטרה החשאית של השאה מוחמד רזא-הסאוואכ לאחר המהפכה האיסלאמית. תחומי אחריותו של הארגון היו הבטחת ביטחון הפנים (באמצעות איסוף מודיעין וחיסול מתנגדי המשטר האיסלאמי החדש, ביניהם קודמיהם בתפקיד של הסאוואכ) ואיסוף מודיעין. ב-1984 עבר ה-SAVAMA רה-ארגון ושמו שונה לשם הנוכחי. ה-VEVAK הרחיב את פעילותו והחל לפעול מול גורמים זרים נוספים מלבד עירק, בשיתוף פעולה עם משמרות המהפכה. בתקופת הרחבת המשרד, הוחזרו לתפקיד מספר פעילים זוטרים מתקופת הסאוואכ המלוכני והוזרמו כספים רבים למשרד, שהפכו אותו לאחד ממנגנוני הביטחון המרכזיים של המשטר בטהרן, המעסיק כיום יותר מעשרים אלף(!) סוכנים ברחבי העולם. הרה-ארגון הביא לזניחתם של כמה ארגוני מודיעין קטנים יותר שהוקמו לפניו בארגונים ממשלתיים שונים. לימים הוחלט, באישורו של האייתוללה חומייני, לתת לארגון החדש מעמד של משרד ממשלתי הכפוף לנשיא אירן, אך זאת בתנאי שהעומד בראשו הוא איש דת איסלאמי במעמד של מוג'תהד. למעשה, כפוף הארגון רק למנהיג העליון.

המיניסטריון מורכב מ-12 מחלקות, החשובות בהן הן מחלקה אחת האחראית לביטחון פנים, מחלקה שתיים האחראית ל"מודיעין עממי" ועוקבת אחרי מקומות מפגש ציבוריים דוגמת בזארים ומסגדים. מחלקה חשובה נוספת היא מחלקה שלוש, האחראית לביטחון-חוץ, ומפעילה בין היתר את סוכני כוח אל-קודס ברחבי העולם (בשיתוף עם משמרות המהפכה), בחיסול מתנגדים ובאיסוף מודיעין באמצעות דיפלומטים ונציגים תרבותיים. בארגון קיימת גם לשכה האחראית לקשר עם ארגונים מהפכניים, הזוכים לסיוע אירני, דוגמת הג'יהאד האיסלאמי הפלשתיני, חמאס וחיזבאללה.

מאז הקמת הרפובליקה האיסלאמית הייתה אירן אחראית למספר רב של פעולות טרור. המשרד למודיעין סייע לפעולות במתן מידע מודיעיני נחוץ. בנוסף, ביצע הארגון עצמו פעולות טרור בשירות אירן. בשנת 1992 נרצחו בגרמניה סאדק שַרַפכַּנדי, מנהיג המפלגה הכורדית הדמוקרטית, ושלושה אנשים נוספים. אזרח אירני וארבעה אזרחים לבנונים נעצרו והורשעו בביצוע הרצח זמן קצר אחר כך. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת 1996, הוציאה גרמניה צו מעצר בינלאומי נגד עלי פלאחיאן, ראש המשרד למודיעין דאז, בטענה כי הוא שהורה על ביצוע ההתנקשות. גורמים במשרד למודיעין היו מעורבים בשרשרת מעשי רצח של אינטלקטואלים אירנים, שאירעו בשנים 2001-1996 בארצות שונות, דבר המעיד על פריסתם הגדולה בכל ארצות תבל. לידיו של ארגון זה נקלע מיודענו, והם ידעו היטב באיזה "דג" הם אוחזים.

חרדי ירושלמי זרוק בכלא האירני

ר' יחזקאל האומלל ניסה לשאול ולהתחנן אל השוטרים שלפחות יאמרו לו על איזה סעיף הוא נאשם, ומה מצאו בו פגם – לא היה כל מענה. או שהם לא ידעו הרבה או שאסור היה להם לענות לו. האיש, מתושביה המוכרים של ירושלים החרדית הוטל לבית המעצר האירני, כאשר אין איש המוכן לנדב ולו פיסת מידע בדבר גורלו הצפוי. החרדה כמובן הייתה רבה. השלטונות האירנים אינם ידועים כשומרי חוק ואמנה בינלאומיים במיוחד, העתיד היה לוט בערפל המסתורי שהללו כל כך אוהבים לעטוף בו את עצמם.

לא קשה לדמיין מה עבר במוחו של היהודי באותה עת. הבחור ביקש מרבו כי יאות ויבקש עבורו ברכה ותפילה מאחד מגדולי התורה עימו היה מצוי בקשר. מפאת רגישות העניין לא היה ניתן לעשות הרבה מעבר לכך, כל אוזן מיותרת הייתה עלולה לעלות ביוקר רב ומיותר. השם הועבר, והתפילות בקעו למרומים. בהמשך התברר שהיה הרבה על מה להתפלל באמת.

בערב חג השבועות התקשרו מביתו של אותו גדול תורה, ושאלו האם יש כבר בשורה טובה מאירן. "חסר יהיה לו לצדיק בשמחת יום-טוב שלו כל זמן שאותו יהודי שרוי בצער", הסבירו בשמו בני הבית. למרבה הצער, התשובה הייתה עדיין שלילית. הצדיק הבטיח כי בעזרת השם חג השבועות כבר יהיה עם בשורות טובות.

רבי ברוך שרגא : זה מאוד מפחיד

רבי ברוך שרגא, בשיחה עמו נשמע נינוח ומשועשע מעט מתשומת הלב המוזרה לה הוא זוכה בקרב אנשי המודיעין באירן, במחשבה שנייה הוא רומז גם על העובדה שהם אינם אנשים שאינם משעשעים כלל וכלל.

"זה פלא פלאים", אמר, "אין שום היגיון בכל מה שעבר על היהודי הזה שם באירן, זהו נס גלוי! הוא נסע לשם באופן רשמי ונעצר ברגע בו נודע להם שהוא מגיע מישראל. לאחר שהיהודי הזה הגיע ארצה ובא לספר לי את השתלשלות הקורות אותו באירן, נותרתי מלא התפעלות. זוהי ידיעה מעניינת מאוד לגלות עד היכן מגיעה ידיעתם והיכרותם עמי. הם ידעו שאני משמש בדיינות ואפילו היכן אני גר!".

מהרהר קמעה הוסיף בלחש: "זה מאוד מפחיד, אנשים רבים תמהים על זה".