ביה"ד: שריאל - קרבן למאבק יוקרה של ביהמ"ש

דין ודברים בין קציני שירות בתי הסוהר לאנשי בית דין רבני פרץ בערב שבת (יום ו', 14.3.08). אנשי השב"ס ביקשו להחזיר אל הכלא בנווה תרצה את צביה שריאל, מתנחלת בת 18 מאלון מורה, שנעצרה לפני כשלושה חודשים בחשד לתקיפת ערבים, אך מסרבת לשתף פעולה עם מערכת החוק.

אנשי בית הדין הרבני הבלתי-ממסדי "בית הדין לענייני דת ומדינה", הפועל בחסות הסנהדרין, דרשו למלא אחר הוראת שופטת בית משפט השלום בנתניה, סמדר קלנדר אברמובי, שהסמיכה את בית הדין לדון בעניינה. כפי שדיווחנו ביום שישי, מדובר בהכרה תקדימית של בית משפט בישראל בערכאה רבנית בלתי ממסדית, שהתקבלה בעקבות תביעה נגד שריאל לשתף פעולה עם בית המשפט, שהגיש נגדה פרקליטה עו"ד אביעד ויסולי בבית הדין הרבני.

בסופו של הוויכוח, החליטה קצינת השב"ס שנכחה במקום, הילה פוריס, להחזיר את העצורה אל הכלא, לא לפני שאמרה אמרה ששב"ס מכיר בסמכותו של בית הדין, כפי שקבע בית המשפט, ויפעל לקיום פסק בית הדין. הנערה הוחזרה לפני שבת לכלא נווה תרצה ולמרות מאמצים שנעשו בעניינה היא טרם שוחררה. בימים הקרובים ימשיכו אנשי בית הדין וארגון "חוננו" לפעול לשחרורה.

בהרכב של חמישה דיינים ישב בית הדין, וזאת בניגוד להלכה הקובעת כי אין בית הדין יושב לדין בערב שבת. ההסכמה החריגה ניתנה נוכח העובדה שלדברי הדיינים "הדבר נוגע בשאלה הנוגעת לנפשות". בית הדין ציין, בהחלטה מקוצרת שמסר מעט לפני כניסת השבת, כי השב"ס לא פעל להבאת הנערה במועד שנקבע על-ידי שופטת בית המשפט בנתניה, והביא אותה בשעה 14:00 במקום בשעה 12:00.

צביה שריאל הודיעה בבית המשפט כי זכותה להישפט בבית דין של תורה. בית הדין הגיע למסקנה כי נוהגים בה בכלא תוך התעמרות, וניסיון למרר את תקופת שהותה בכלא, על-ידי הענשתה בבידוד ארבע פעמים, מניעת ספרי קריאה, מניעת טיול וכדומה. "המעצר אינו אלא עונש על נאמנותה לתורת ישראל. צביה שריאל אינה יכולה להיות קרבן למאבק יוקרה של בית המשפט", כתבו הדיינים.

בית הדין הגיע למסקנה מתוך דברי שריאל וכן מהפרוטוקולים של בית המשפט, כי אין כל בסיס עובדתי להישארותה מאחורי סורֵג ובְריח. זאת במיוחד לאור קביעת השופטת כי יש לשנות את כתב האישום. לאור האמור, קבע בית הדין לענייני עם ומדינה כי הצדק מחייב לשחררה לאלתר. "בית הדין מחווה את דעתו, כי על-פי תורת ישראל, כל יום וכל שעה שצביה שריאל נמצאת מאחורי סורג ובריח, הינו עוול גמור לנערה, וכתם חמור על המשפט בישראל. בית דין זה הפועל לפי תורת ישראל מורה על שחרורה המיידי ללא תנאים ולמחיקת כתב האישום.

"מקרה זה הוא אחד מרבים בו קיימת התנגשות בלתי נמנעת בין מערכת המשפט לבין ציבור שומרי התורה והמצוות, ובמיוחד האוכלוסיה ביהודה ושומרון הנלחמת על חייה בארץ ישראל", נכתב בהחלטה.

לאור האמור, הציע בית הדין להקים מנגנון בו יש מרכיבים של מערכת המשפט ובית הדין לענייני עם ומדינה במטרה לצמצם את החיכוך בין משפט התורה למשפט המדינה.

בהרכב בית הדין ישבו אב בית הדין ישראל אריאל והסמוכים חיים ריצ'מן, דב שטיין - דיין, הלל וייס, פנחס אנגל ומאיר חי חקק הלוי. הם שמעו במהלך הדיון מלבד את עדותה של הצעירה גם עדויות נוספות בהן גם עדות מצד אמה. גורמים בקרב המתנחלים אומרים כי לא במקרה התקיים הדיון בז' באדר, יום פטירתו של משה רבינו אבי המשפט העברי, ובסמיכות לימי הפורים שבהם נאמר קיימו וקיבלו היהודים לעשות את משפטי התורה.