בנק ישראל רכש דולרים למנוע קריסה

בצעד חריג שנראה לאחרונה בשוק המט"ח המקומי בשנת 1997, התערב (יום ה', 13.3.08) הבנק המרכזי במסחר ורכש מט"ח מכל חדרי העסקות במהלך המסחר. המטרה - ייצוב הצניחה בשער הדולר, שירד מתחת למחסום וירטואלי של 3.4 שקל לדולר. המהלך הצליח, והשער עלה מעל לרף הזה.

ההתערבות נעשתה לאחר 11 שנים בהן נמנע הבנק המרכזי מהתערבות בשוק המט"ח, ובלא ששיתף הנגיד את משרד האוצר בהחלטה זו.

הנהלת בנק ישראל סירבה למסור את היקף הרכישה שבוצעה בהוראת הנגיד, סטנלי פישר, שעד כה לא התערב מעשית וחזיתית במצב הדולר - פרט להורדה חריגה של הריבית בחצי אחוז. ההערכות הן כי מדובר בהיקפים גדולים, שעשויה להיות להם השפעה על כלל המסחר. אלה נעות בין 50-100 מיליון דולר.

השער היציג של הדולר ירד היום לרמה של 3.403 שקל, בשיעור של 2.26%. הנימוק של הנהלת הבנק לצעד החריג: "לאור ההתנהגות החריגה של שער החליפין של השקל בימים האחרונים, רכש בנק ישראל היום מטבע חוץ במהלך המסחר". הבנק סירב למסור גם מתי בוצעה הרכישה, ובאיזה שלב של המסחר. במסחר בין הבנקים הגיע שער הדולר לשפל של 11 שנה - 3.39 שקל לדולר.

התערבותו של פישר במסחר, לאחר שרק אתמול התבטא שוב נגד המעורבות הממשלתית בשוק החופשי, באה לענות על שני צרכים - אחד מיידי "בנוהל חירום", והשני גם כן בעל משמעות מבחינת הכלכלה המקומית. צניחתו החופשית של המטבע האמריקני בשוק המקומי - אל מתחת לרמה של 3.5 שקל, איימה לשבש כליל את סדרי המסחר הבינבנקאי וזה של השוק, שהדולר הוא שחקן מרכזי בהם.

הצורך הפחות מיידי, אך עדיין משמעותי מאוד, הוא מצוקתם של התעשיינים, ובמיוחד הייצואנים - הסובלים מירידה בהכנסות כתוצאה מעליית השקל לשיאים החדשים. רובם פועל "בגוש הדולרי", וחלקם הגדול נקלע למצב שבו ההוצאות השקליות נותרו על כנן, בעיקר בסעיף השכר וההוצאות הקבועות - בעוד שההכנסות מהמכירה לייצוא ירדו בצורה משמעותית. התחרות מול מדינות "זולות" כגון סין והודו כבר הביאה לאובדן שווקים, והירידה ברווחיות הביאה לסגירת פסי ייצור ופיטורי עובדים.

צילום: יו"ר לשכות המסחר, אוריאל לין - בראש הדורשים התערבות ממשלתית בשוק המט"ח