ביניש: ייתכן שפרידמן פועל ממניע אישי

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, טוענת כי היא אינה יכולה לשלול כ"המצאה דמיונית", מניע אישי במאבקו של שר המשפטים, דניאל פרידמן, בבית המשפט העליון.

בראיון לעו"ד רון דרור המתפרסם בבטאון "עורך הדין", מעלה ביניש את קשיי הניהול עימם היא מתמודדת לנוכח היחסים המתוחים בינה לבין השר, האמור לדבריה, לשתף עימה פעולה. "החיכוך עם גורם פוליטי מאד פרובלמטי", היא מדגישה.

פרידמן מכביד

"המעורבות הלעומתית של פרידמן מכבידה על היכולת לנהל את המערכת כמו שהייתי רוצה", אומרת ביניש. היא אינה שוללת כי השופטים מגלים בתקופה האחרונה "זהירות יתר מלפסוק בנושאים גבוליים" ונמנעים מהתערבות יתר "מחשש למשוך אש".

ביניש מציינת כי "שופט אינו יכול לעשות חישובים אסטרטגיים כאלה. הוא צריך לשפוט לפי מיטב אמונתו". יחד עם זאת, זו לדבריה "המטרה של אותם שינויים הקרויים רפורמה, או של כל המתקפות האלה על בית המשפט. כשאנו אומרים שזה יפגע בדמוקרטיה, לזה אנו מתכוונים".

ביניש תומכת ברפורמה אך לא זו שמציע פרידמן, אלא בהקמת ערכאה רביעית, ביניים, בין בית משפט המשפט המחוזי לבית המשפט העליון, ערכאת ערעורים. "זה יתן אפשרות לבית המשפט העליון לדון, כשהוא נותן רשות ערעור, בעניינים משפטייים חשובים המתעוררים במהלך הדיון בערעורים...אם אני אסיים את תפקידי, והמשימה הזאת של רפורמה מבנית בבתי המשפט תושג, אני אראה בזה הישג גדול".

בקנשטיין יכלה לשאול אותי

ביניש מתייחסת בראיון לאחת הפרשות שהסעירו את מערכת המשפט ולאחר שהנושא זלג, גם אל התקשורת. הכוונה לפרשת הוצאתה של השופטת חיותה כוחן מרשימת הקידום לבית המשפט המחוזי. ביניש טענה אז כי מדובר היה בהחלטה של נשיאת בית משפט השלום, עדנה בקנשטיין, ובהתאם לצרכי בית המשפט. אך בקנשטיין דחתה את הדברים וטענה כי ביניש זורה חול בעיני הציבור.

ביניש אומרת כעת כי "המכתב המוזר הזה של נשיאת בית משפט השלום בתל אביב שבאמת לא נשמע כמותו, נכתב על בסיס עובדתי לא נכון. אבל אפילו היו הדברים נכונים, הדרך המקובלת היתה לפנות ולשאול אותי האמנם כך נאמר". ביניש הדגישה: "אני רואה את המכתב בחומרה רבה".

ירידת האייקונים

את ירידת האמון של הציבור בבית המשפט מסבירה ביניש בשינויים בחברה. "מול עיני הציבור קרסו הרבה אייקונים שהיו נחשבים מותגי הערצה. זה קרה לצבא וזה קרה לממשלה, זה חלק מניתוץ האלילים. אם אפשר להאמין ששר עושה כך, וחבר כנסת עושה כך, למה אי אפשר להאמין את זה על שופט, הוא לא בן אדם?"

אבל לדבריה זה רק "חלק מהענין". החלק האחר הוא "מסע פגיעה בבית המשפט", שלא החל בפרידמן. "זה התחיל מקבוצות מסוימות שבאו מנקודות ערכיות שונות, שנלחמו בבית המשפט ובמה שהם כינו 'האליטות', ומתוך אידיאולוגיה". לטענתה בשנה האחרונה מתנהל "מסע מכוון של הרבה גורמים אינטרסנטיים, בעלי עוצמה, שחוברים יחדיו, כל אחד מהאינטרס שלו. אצל חלקם מדובר באינטרס פוליטי, אצל חלק זה אינטרס של מי שמערכת החוק אולי נראית לו כפוגעת בו או מסכנת אותו".

מובילי המסע, כעולה מדבריה, הם הממשלה. "חווינו בשנה האחרונה אמירות כמו: 'בית המשפט הורה למגן בתי ספר אבל בגלל שמדובר בהתערבות בתקציב, אז אנחנו לא נמגן. או אמירה מפי שר המשפטים שלישראל יותר טוב במוסדות הבינלאומיים מאשר בבג"צ. שמענו גם את שר המשפטים אומר בראיון בנושא השפיטות כי אם בית המשפט ירסן את עצמו לא יהיה צורך בהתערבות חקיקתית, אבל אם לא - אז יצטרכו לדון בחקיקה". ביניש מדגישה כי דברים אלה בעיניה "קשים וחמורים". הם "עלולים לפגוע בכוח ובחוסן של בית המשפט להתמודד עם העניינים המונחים בפניו לפי מיטב הבנתו המקצועית לפי מיטב מצפונו והשקפתו השיפוטית".

הרפורמה הניהולית "מפוררת"

ביניש מחלקת את "פגיעותיה" של רפורמת פרידמן לשתיים, זו שעניינה "הגבלת סמכויות בג"צ, צמצום הביקורת החוקתית על חוקים, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים". אך לא פחות מכך, הרפורמה בניהול מערכת בתי המשפט שנועדה לטענתה, "לפורר" את המערכת מבפנים. "זה בנפשנו. כאן נכנסים כל הנושאים שנוגעים לאופן בחירת נשיאי בתי המשפט השונים, למידת ההיררכיה והיחס בין הנשיאים לנשיא בית המשפט העליון, לסמכויות הניהוליות של נשיא בית המשפט העליון כמי שעומד בראש מערכת השיפוט בישראל – שאלות הנוגעות לאחידות עבודת המערכת ברשות השיפוטית".

קיימת לדבריה מגמה ברורה "לפורר את המערכת ולנתק את ההיררכיה". השר מבקש לגרום ל"אי תלות" של השופטים. "אי תלות במי? כל הרעיון של אי התלות השיפוטית הוא עצמאות בתחום השיפוטי. בתחום האדמיניסטרטיבי המשמעות של העצמאות השיפוטית היא אי תלות במערכת הפוליטית, וכך בוודאי גם בצד המקצועי". לפיכך, "הפגיעה בהיררכיה הפנימית של השופטים עם הנשיא שלהם או של נשיא בית משפט מחוזי עם נשיא בית המשפט העליון – זה לא אי תלות, זה משהו אחר. זה לפורר את המערכת השיפוטית מבפנים...ולהחליף אותה ביתר תלות ברשות המבצעת."

הרפורמה בוועדה לבחירת שופטים תוך העצמת החלק הפוליטי, מעוררת בביניש תמיהה. בכל העולם, לדבריה, מחפשים דרכים לעשות את ההיפך. ישראל מצאה איזון מצויין והשיטה "מושא לקנאה". יש השפעה פוליטית בוועדה אומרת ביניש, אך מקורהב-4 אנשים פוליטיים מובהקים המכהנים כחברי הוועדה וכן בשל העובדה כי בראשה עומד שר המשפטים שבידיו נתונה "השפעה רבה בקביעת סדר היום וניהול הישיבות".

פרידמן נסוג מכוונתו להגביל את בג"צ

הראיון עם ביניש הופץ לתקשורת על-ידי לשכת עורכי הדין, שעות ספורות לאחר ששר המשפטים הודיע לכנסת כי הוא חוזר בו מכוונתו להגביל, בחקיקה, את תחומי עיסוקו של בית המשפט העליון.

נושא זה גרר באחרונה יריבות קשה בין השר לבין בית המשפט העליון בכלל והנשיאה ביניש בפרט. לדברי השר פרידמן, הוא יחדש את יוזמתו אם וכאשר יווכח שבית המשפט העליון עוסק שוב בתחומים שאינם בתחום סמכותו.