סופית: חברי כיתת הכוננות יכנסו לכלא

שני חברי כיתת כוננות ממעלה רחבעם שהורשעו בתקיפת רועים ערבים באזור גוש עציון, יתחילו בעוד כחודש לרצות עונשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה (יום ב', 10.3.08) את בקשתם של דן ואיציק חלמיש לערער על הרשעתם. השופט סלים ג'ובראן קבע כי טענותיהם של השניים על מחדלי חקירה כגון הרשעה ללא בדיקה באליסטית לא הועלו בבית משפט השלום ולכן אין אפשרות להעלותן בערעור. עוד קבע כי מדובר בסוגיה "פרטית" ולא "משפטית ציבורית" ולפיכך אינה מקימה עילה לערעור שלישי.

מדובר באירוע משנת 2004 במהלכו ביקש רבש"ץ חוות שדה-בר ברוך פלדבאום מהאחים חלמיש לסייע לו לסלק רועים ערבים שהתקרבו לטענתו לישוב נוקדים. השניים הגיעו יחד עם הרבש"ץ למקום ובמהלך עימות בין השלושה לבין הרועים שאף הזעיקו תגבורת, נורו יריות באויר וגם אל הקרקע. מהריקושטים נפצעו ארבעה רועים. שני האחים הורשעו בתקיפת הרועים ובפציעתם. על דן חלמיש נגזרו שבעה חודשי מאסר בפועל ועל אחיו, איציק חלמיש נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל.

בא כוחם עו"ד יורם שפטל טען בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי כי הרשעתם בירי נעשתה תוך התעלמות ממחדל המשטרה לבצע בדיקה מדעית בליסטית שתוכיח את טענתם כי הם לא ירו כלל מכלי נשקם. עוד טען כי בשל פגמים במסדרי הזיהוי הללו אינם קבילים כראיה. לטענתו השניים פעלו בסמכות בשל שייכותם למערך הביטחוני בישובם. שפטל גם מתח ביקורת על יחסה של התביעה ושל בית המשפט כלפי השניים. "חרף תמונת הטרור הערבי הנורא בארץ ישראל כולה ובמיוחד ביש"ע, למקרא הכרעת הדין של בית המשפט ועוד יותר מכך למקרא החקירות הנגדיות רוויות המשטמה שערך התובע לדני ויצחק חלמיש ועדיהם, מצטיירת תמונה לפיה, הטרור הערבי בשטחי יו"ש כלל אינו קיים, והמערערים - הנמנים על חלוצי יו"ש ונטולי עבר פלילי - הנם כביכול חלק מחבורת בריונים, שהתנפלו ללא כל סיבה ומבלי שנשקפה להם סכנה כלשהיא, על חבורת רועי צאן שלווים".

לטענתו הרושם העולה מקריאת הכרעת הדין הוא כי מדובר "בעימות בין פורעי חוק בזויים לבין רועי צאן תמימים שיצאו לרעות את צאן מרעיתם, באחו שלו ופסטוראלי, בשוויץ הרגועה. דא עקא, השניים פעלו במהלך האירוע, אך כדי למלט נפשם מפני תרחיש שבמקרים דומים לו בעבר הסתיים במותם של יהודים שלא השכילו לפעול, או לא יכלו לפעול כפי שהם פעלו".

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הערעור והשניים הגישו בקשה לערעור נוסף לבית המשפט העליון, בקשה אשר כאמור, נדחתה. בהחלטה כתב השופט סאלים ג'ובראן כי לא מדובר בסוגיה "בעלת חשיבות משפטית או ציבורית" המצדיקה ערעור. הוא גם דחה את טענותיהם לגבי העדר בדיקה באליסטית. טענה זו לדבריו לא עלתה בבית משפט השלום, ולכן אין מקומה להתברר בערעור. עוד דחה השופט את הטענה כי נפלו פגמים במסדרי הזיהוי. גם אם נפלו פגמים כאלו, "הדבר עשוי להשפיע על משקלן של הראיות המתייחסות למסדרי הזיהוי ולא על קבילותן".

טענה נוספת שנדחתה היתה כי למעשה הם פעלו בסמכות כחברי כיתת כוננות שנקראו לסייע לרבש"ץ. לדבריו, מעדות הרבש"ץ עלה כי "לא הורה לשניים לירות וכי נתן פקודה מפורשת וברורה לסגת וכי התנהגותם של השניים היתה על-פי החלטתם האישית". כמו כן, ממסמך של צה"ל המגדיר את סמכויותיו של הרבש"ץ עולה כי "סמכויותיו חלות בתוך תחום הישוב בלבד ולא מחוצה לו כפי שהתרחש במקרה זה".

גם בקשת השניים לערער על עונשיהם נדחתה. השופט קבע כי לא נמצאה בעונשים "סטיה ניכרת ממדיניות הענישה". בית המשפט הורה לשניים להתייצב לתחילת ריצוי עונשם ב-10.4.08 בשעה 10.00 בתחנת המשטרה במגרש הרוסים.