היי, דרומה?

התכוונתי לפתוח את הכתבה באמירה שצחוק הגורל, יממה אחת לאחר שהגעתי למושב גיאה, קילומטרים בודדים מאשקלון, נחת מטח הקסאמים הכבד ביותר בתולדות העיר. התכוונתי, אבל אז התעשתי, כי אין שום פיקנטריה באזכור קסאמים באשקלון ובאזור שדרות. זוהי מציאות יומיומית, שלמרבה הצער לא צפויה להשתנות בזמן הקרוב, עם או בלי קשר לביקורים הלא תכופים שלי באזור. מה שכן השתנה ומעורר אופטימיות הוא היחס של כולנו למציאות הזו. מאות ישראלים יורדים בכל שבוע דרומה, כדי לעשות קניות בשדרות ולעזור לכלכלה המקומית. השינוי התודעתי הזה חשוב במיוחד, כי ההצלחה של כלכלת הדרום והרמת המוראל של האנשים שם היא הצלחה של כולנו.

כל זה מביא אותי לבית הקפה-מסעדה הסימפטי שנמצא לא רחוק משם (אם כי לא ממש בטווח האש, אל דאגה) - "בחצר" שבמושב גיאה, מעט מזרחה מאשקלון. בחצר החלה את דרכה כמו כל בית קפה כפרי, ונשענה בעיקר על ארוחות בוקר. אלא שמאז שהגיע השף ירון אהרון, שהוא גם המנהל, שינה המקום תדמית. ארוחות בוקר, טובות ככל שיהיו, אינן נותנות את המימד הנוסף, הרציני, שדרוש על-מנת להפוך מקום לאטרקטיבי. אהרון סייע להכנסת תפריט חדש, שבו מוגש אוכל טוב ומגוון שמוגש בקפידה מבוקר עד ערב. בכל יום מוגשים ספיישלים אחרים, וגם אם המחירים מעט גבוהים מהממוצע באזור, יש לכך סיבה - בחצר היא מסעדת שף כמעט לכל דבר ועניין, ועל איכות צריך לשלם. הערך המוסף שלה, בנוסף להיותה מסעדה איכותית, הוא בגלריה שנמצאת בצידה, המאפשרת לרכוש גם כלי בית ייחודיים ואיכותיים, ולהפוך חלק מהבילוי למסע שופינג צנוע.

פתחנו עם הספיישל שלא נכלל בתפריט באותו ערב - מנת רביולי ממולא בלבבות ארטישוק, שהייתה פשוטה ונהדרת, ומשם המשכנו למנות ה"שגרתיות". שותפי הקבוע לארוחה, הג'מוס, לקח את פטריות השמפיניון המשובחות (28 שקל), המבושלות ברוטב יין לבן ושמנת עם קארי, ואני הלכתי על-מנת החציל בלאדי בגריל (28 שקל), שממולאת בבשר טלה ברוטב טחינה ויוגורט. הזמנו גם את לחם הבית המצוין ופתחנו עם סלקטד קברנה סוביניון של יקבי כרמל (18 שקל לכוס).

מזמן כבר לא הזמנתי כבדי עוף. בעיניי, כבד עוף הוא הימור, משום שעד כמה שאני מת על המנה הזו, אם לא מכינים אותה טוב, היא עלולה לגרום לאי נעימויות לא מעטות לאחר הארוחה. אבל המנה המצוינת שהוגשה לי (49 שקל), עם דבש, בצל מושחם ברוטב ציר בקר ויין אדום, בהחלט עוברת ואפילו למעלה מכך. גם הדיווח מכיוונו של הג'מוס על-מנת הסינטה עגל בציר ויין אדום (300 גרם, 74 שקל) היה יותר ממשביע רצון. חשבנו לרגע על מנה נוספת, אבל הרגשנו שאנחנו מלאים והסתפקנו בקינוחים - פאדג' ברוטב שוקולד חם (26 שקל, מנה גדולה מאוד) ועוגת גבינה (26 שקל), שגם היא מפנקת בגודלה, ביחס לקינוחים שאנחנו רגילים להזמין. במקום, יש לציין, אפשר למצוא גם המבורגרים, סלטים ומספר לא קטן של סוגי פסטות, ואי אפשר להתעלם ממה שעשה אותו לכזה - ארוחות בוקר דשנות באווירה פסטורלית.

אז זו הייתה החוויה שלנו, לא הראשונה ולא האחרונה שבהן, בדרום. הג'מוס ואנוכי רק יכולים לקוות שהמוני בית ישראל ימשיכו לקחת את המטלטלין ולנסוע דרומה, לתת את החיבוק האוהב לכל אלה שכל כך זקוקים לו. אגב כך, תוכלו לעצור גם ב"בחצר", ולהתרשם מכך שלמרות שהפסטורליה נקטעת לפעמים באופן מסמר שיער, החיים ממשיכים ואפילו מייצרים לנו מטעמים.