משבר קולומביה הסתיים בפיוס

נשיאי אקואדור, ונצואלה וקולומביה לחצו ידיים (יום ו', 7.3.08) בוועידת הפסגה של אמריקה הלטינית בסנטו דומינגו, בירת הרפובליקה הדומיניקאנית, ושמו בכך קץ למשבר הדיפלומטי באזור האנדים, שהיה עלול להתפתח למלחמה כוללת. המשבר פרץ עקב פשיטת צבא קולומביה על מחנה של אנשי הגרילה פאר"ק בתחום אקואדור.

לאחר ההתפייסות הטלוויזיונית אמר נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבז, כי ה"הפי-אנד" של המשבר צריך לעודד אחדות באמריקה הלטינית. "הוועידה הייתה מתנה מאלוהים", אמר.

קודם לכן היו בוועידה חילופי האשמות חריפים בין ראשי שלוש המדינות. המחלוקת מנעה מהוועידה ללבן סוגיות בוערות שלשמן כונסה, ובראשן סוגיית האנרגיה. ערב הוועידה ניתקו ונצואלה ואקואדור, ובעקבותיהן גם בעלת בריתן במחנה השמאל, ניקרגואה, את הקשרים עם קולומביה, בתגובה על המבצע הצבאי של קולומביה מעבר לגבול. במבצע נהרגו 20 לוחמי גרילה של פאר"ק, ובהם אחד מבכירי הארגון, ראול רייס. במהלך ועידת סנטו דומינגו, הודיע שר ההגנה של קולומביה כי עוד מנהיג מורדים חוסל, איוואן ריוס, הפעם על אדמת קולומביה.

עקב ההתפייסות בין נשיאי שלוש המדינות, מיהר נשיא ניקרגואה, דניאל אורטגה, להכריז כי יחדש את הקשרים עם קולומביה. לחיצות הידיים שודרו בשידור ישיר בכל ערוצי הטלוויזיה ביבשת. ההתפייסות באה ביוזמת נשיא הרפובליקה הדומיניקאנית המארחת, לאונל פרננדס.

ההימור של אוריבה השתלם

בפתח הוועידה הייתה התנגשות מילולית חריפה בין נשיא אקואדור, רפאל קוראה, לבין נשיא קולומביה, אלוורו אוריבה. קוראה גינה את "התוקפנות של קולומביה". ואילו אוריבה האשים את קוראה כי הוא מקיים קשרים עם מורדי פאר"ק. אוריבה אמר לא הזהיר את קוראה מראש על הפשיטה לתחום ארצו, משום שקוראה לא שיתף פעולה במלחמה נגד הטרור. הוא גם טען כי חומר שנתפס בפשיטה מוכיח את הקשרים בין נשיא אקואדור לבין המורדים. קוראה דחה את ההאשמות ואמר כי ידיו "אינן מוכתמות בדם". הוא הודה כי הייתה תקשורת בינו לבין פאר"ק, אך רק טען כי היא התקיימה משום שממשלתו ניסתה להבטיח את שחרור בני הערובה המוחזקים בידיהם, ובהם המועמדת לנשיאות קולומביה, אינגריד בטנקור.

אבל לפני שלחצו ידיים, לקול תשואות משתתפי הוועידה, אמר קוראה: "עם התחייבות לעולם לא לתקוף שוב מדינה אחות ועם בקשת סליחה, אנחנו רואים בתקרית החמורה מאד הזאת, עניין גמור".

פרשנים אומרים כי בדיעבד מתברר שההימור המסוכן שהחליט עליו נשיא קולומביה, כאשר הורה לצבאו לעבור את הגבול, השתלם. אוריבה ידע מראש שהמבצע הצבאי עלול לגרום תקרית דיפלומטית עם אקואדור, אך יתכן שלא העלה על דעתו שוונצואלה וניקרגואה ינתקו אף הן את הקשרים הדיפלומטיים.