מקרר מיבוא אישי בוטח בטעות

רונית שאנן תבעה את שרות פלוס בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה לאחר שהחברה ביטחה מקרר מיבוא אישי בלא הצלחה. מכתב התביעה עלה שהחברה שכנעה את התובעת לבטח את המקרר לתקופה של 4 שנים תמורת 2,160 שקל אולם לא הצליחה למצוא לו חלקים כשהתקלקל תדירות ולא עמדה בהתחייבותה. "לאחר שרכשתי את הביטוח פניתי לנתבעת לתיקון תקלות חוזרות ונשנות ונאמר לי שכדי לתקן את המקרר יש להביא חלק מחו"ל. הזמן נקף והחלק לא הגיע. לאחר זמן כשהגיע החלק התברר שאינו מתאים".

התובעת הלינה על היחס המזלזל מצידה של הנתבעת שלא מצאה לנכון להתייחס לפניותיה. כמו כן תהתה מדוע הנתבעת בטחה את המקרר אם מלכתחילה לא היה באפשרותה לספק חלקי חילוף. התובעת צרפה את תעודת הביטוח בה נאמר: "האחריות היא לעשות שירותי החזקה הנדרשים לפעולתו התקינה של המקרר בתקופת ההחזקה, והיא גם בעד כל חלקי החילוף שיהיו דרושים לתיקון המקרר או להחלפת חלקים בו והובלת המקרר לתחנת שירות וממנה בתקופת ההחזקה".

בכתב ההגנה טענה הנתבעת שהתובעת אשמה משום שרכשה מקרר בחו"ל שלא התאים לתנאים בארץ ואין להטיל עליה אחריות. טענה זו הכעיסה את השופטת אסתר נחליאלי חיאט והוגדרה כמקוממת. לדברי השופטת, הנתבעת היא שהציעה לתובעת לבטח את המקרר לאחר שתיקנה אותו בעבר. עוד נאמר בכתב ההגנה שהוצע לתובעת לבטל את העסקה אך היא סירבה ועמדה על כך שהביטוח יהיה תקף והמקרר יתוקן. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה בהעדר אחריות.

בדיון הודתה הנתבעת שביטחה את המקרר בטעות ויתכן שהיה פגום. בפסק דין שניתן בשבוע שעבר קבעה השופטת שהנתבעת לא עמדה בהתחייבותה ויש לבטל את העסקה ולהשיב לתובעת את כספה. הוטל על הנתבעת גם לפצות את התובעת בסכום של 1,000 שקל בגין בזבוז זמן וטרחה בתוספת 300 שקל הוצאות משפט. "בתעודת הביטוח שצורפה לכתב התביעה לא מצאתי כל הגבלה או תנאי מקדמי לקיום הביטוח ועל כן היה על הנתבעת לספק את כל השירותים המבוטחים. אחריות הנתבעת לא צומצמה ולא הותנתה וגם לא מצאתי כל החרגות מאחריות כללית זו".