"אין להתנות החזר תשלום במכירת חדרים"

צבי זהבי תבע את מלון פקיעין בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שביטל הזמנת שני חדרים וחויב בסכום של 2,400 שקל. ההזמנה נעשתה ביום: 17.7.07 באינטרנט והביטול נעשה בכתב כעבור כשלושה שבועות. המלון הודיע לתובע, באמצעות הפקס, שלא יחייב אותו בסכום העסקה רק אם יצליח למכור את החדרים.

"קיבלתי את בקשתך לביטול ההזמנה. הזמנה מאושרת לביטול רק במקרים והחדרים נמכרים לאחרים. המלון שבועיים מראש לא מקבל ביטולים אלא אם מצליח לשווקם לאחרים. במידה ואני אצליח למכור את החדרים אני אודיע לך על ביטול ההזמנה כבקשתך". בפועל החדרים לא נמכרו והתובע חויב בסכום העסקה. כשפנה לחברת האשראי היא סירבה להשיב את כספו והציעה לו להגיע להסדר ישירות עם המלון.

בכתב ההגנה השיב המלון שהתובע לא הודיע בתוך 14 יום על ביטול העסקה וניתן היה להבין שהעסקה שרירה וקיימת. כמו כן שהחיוב נעשה כדין לאחר שלא הצליח למכור את החדרים וניסה לצמצם את הנזק הכספי בעטיו של הביטול שנעשה ברגע האחרון ו-6 ימים טרם מועד הנופש. המלון ביקש לדחות את התביעה.

בפסק דין שניתן בחודש שעבר חייבה השופטת אנה שניידר, את המלון לשלם לתובע 1,200 שקל בתוך 14 יום לאחר שקבעה ששני הצדדים לא פעלו בהתאם לחוק הגנת הצרכן ויהיה זה צודק לחלק את הנזק באופן שווה בין שניהם. השופטת התייחסה לעובדה שהתובע ביצע עסקת מכר מרחוק כמשמעותה בחוק הגנת הצרכן שמתירה לבטלה בתוך 14 יום ועל העוסק מוטלת חובה לגלות פרט זה לצרכן. כמו כן רשאי העוסק לחייב את הצרכן בדמי ביטול שלא יעלו על 5% ממחיר העסקה או 100 שקל לפי הנמוך מביניהם.

"באתר האינטרנט של הנתבע או למצער בטופס ההזמנה שנשלח לתובע ביום 17.7.07 היה על הנתבע להודיע לתובע על מדיניות של ביטול העסקה כפי שנקבעה בחוק דבר שלא נעשה. הואיל והתובע ביטל את העסקה רק ביום: 9.8.07 הרי שלא עמד בתנאי החוק והנתבע רשאי היה להניח לאחר ה-31.7.07 כי העסקה שרירה וקיימת".

השופטת מתחה ביקורת נוקבת על מדיניות המלון שמתנה החזר תשלום במכירת חדרים לאחרים. "אין בחוק זכר למדיניות שננקטה על-ידי הנתבע, קרי, התנאת החזר התשלום בהצלחתו למכור את החדרים לאחרים. זוהי התנאה בלתי סבירה בעליל, אשר הופכת את הצרכן ל-'שבוי' בידי העוסק. הצרכן צריך להסתמך על הגינותו של העוסק לעניין ההודעה בדבר הצלחתו למצוא לקוחות אחרים, ולחילופין, על הצרכן לערוך מעקב לגבי פעילותו המסחרית של העוסק ביחס למתן שירותי הארחה על ידו בחדרים שההזמנה לגביהם בוטלה על-ידי הצרכן. בשני המקרים מדובר בתוצאה בלתי סבירה ועל כן המדיניות שננקטה על-ידי הנתבע איננה סבירה אף היא". השופטת הוסיפה שכל צד ישא בהוצאותיו.