השר לשעבר, יוסי ביילין, מנהל מו"מ עם יאסר עבד-רבו - מבכירי הרשות הפלשתינית. מו"מ שתכליתו לגבש מסמך הבנות להסכם ישראל-פלשתין, וזאת למרות הכרזת הממשלה, לפיה הרשות הפלשתינית הינה "ישות תומכת טרור".
ביילין הכריז, כי הבסיס להסדר הוא 'מתווה קלינטון'. הוא ציין, כי על-פי המסמך - אכן מוסכם לאפשר זכות שיבה למספר סמלי של פליטים, אך לא מעבר לזאת. ביילין הדגיש, כי מרבית הבעיות הינן ברות פתרון. מסמך זה, אמר, אכן עשוי להשפיע על הבחירות, אך בכך פסול.
גם ראש השב"כ לשעבר, עמי איילון, החל לנהל מגעים עם גורמים פלשתינים בכירים, כדי להגיע למסמך הבנות. גם פעולה זו נגועה, לכאורה, בחריגה מהחלטת הממשלה.
בהחלטה מיום 4.12.01 - שהתקבלה לאחר סדרה של פיגועי תופת, בהם נהרגו עשרות ישראלים, החליטה הממשלה, בראשות אריאל שרון, כי "בהמשך להחלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום 17.10.01 (לאחר רצח השר זאבי), הממשלה קובעת, שהרשות הפלשתינית היא ישות תומכת טרור ויש לפעול נגדה בהתאם".
לפי-ההחלטה, ובהתאם לחוק, נאסר על ישראלים בלתי מורשים לנהל מגעים עם אויב ו/או עם גורם שהוכרז כ"תומך טרור"; הממשלה הכריזה, כי לא ינוהל מו"מ עם הרשות הפלשתינית, עד שיופסק הטרור, ועד שתוחלף ההנהגה הפלשתינית בראשה עומד יאסר ערפאת. למרות זאת, כאמור, מנהל ביילין מו"מ עבד-רבו, במטרה להגיע למסמך הבנות, וזאת תוך החלשת עמדת ישראל מול הרשות הפלשתינית. יש להניח, כי עבד-רבו מתואם בנושא זה עם יאסר ערפאת עצמו.
מעשיו של ביילין חותרים, לכאורה, תחת ממשלת ישראל. למרות זאת, לא ניתנה עד כה לביילין - מאת גורמי אכיפת החוק, הנחייה לחדול ממעשיו. מו"מ זה, שמנהל עתה ביילין בכוונה להגיע להסכם עקרוני, שונה ממגעים קודמים שניהל, בשל הכרזת הממשלה בדצמבר 2001 לפיה הרשות הפלשתינית הינה "ישות תומכת טרור".
היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, אליו פניתי בנושא זה, מסר בתגובה: "פרטי הנושא אינם מוכרים לנו, ואין בדעתנו להידרש אליו לעת הזאת".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה