גרושתו של יו"ר ועד בנק יהב הורשעה במרמה

שופטת בית משפט השלום בירושלים רבקה פרידמן-פלדמן גזרה (יום ה', 28.2.08) חצי שנה מאסר על תנאי על אריאלה נסים בר נחום, בת 40, אשתו לשעבר של יו"ר ועד עובדי בנק יהב, לאחר שהרשיעה אותה, על-פי הודאתה, בעבירות של זיוף ומרמה. השופטת דחתה את בקשת ההגנה להימנע מהרשעתה ולהסתפק בהטלת שירות לתועלת הציבור.

מגזר הדין עולה כי בשנים 2004-2003 עבד בעלה לשעבר, יואב בר נחום, כמנהל מכירות בבנק יהב ושימש יו"ר ועד העובדים. אחת ההטבות שהציע הבנק לעובדיו הייתה קרן רווחה, שהוקמה למטרות פעילות רווחה של עובדי הבנק ובני משפחותיהם. הקרן השתתפה במימון פעילויות של העובדים ובני משפחותיהם, ובהן מינויים למרכזי ספורט, חוגי מלאכה, תרבות וחברה. כל אלה נגד המצאת קבלות, שבהן נקובה עלות הפעילות.

בני משפחתו של בר נחום, אשתו דאז, לא היו רשומים בחוגים כלשהם המזכים אותם בהחזר כספי מהקרן. למרות כל אלה הגישו קבלות מזויפות ואישורים מזויפים, שלפיהם אשתו של בר נחום וילדיהם רשומים בחוגים המזכים אותם בהחזר כספי מהקרן.

כדי להוציא את תוכניתם אל הפועל, רשמה בר נחום אישורים שנחזו להיות אישורים אמיתיים, בין היתר ממתנ"ס פסגת זאב, ממרכז ויצ"ו, ממינהל קהילתי נווה יעקב ומ"גן יעל". האישורים כללו הצהרה שלפיה בני המשפחה רשומים בחוגים, פירוט של החוגים והסכומים ששולמו בעבורם, כולל שם שנחזה להיות שמו של הגורם המאשר באותו מוסד.

קבלות ריקות

בהסתמך על הרשום באישורים נהג בעלה של בר נחום לרשום על קבלות ריקות את הסכומים, כפי שפורטו באישורים המזויפים. הוא הגיש בקשות להחזר כספי מהקרן, לבקשות צירף את האישורים והקבלות המזויפים, וקיבל מהקרן החזר כספי בהתאם. ההחזר הכספי הגיע לכ-7,500 שקל.

בר נחום הביעה חרטה על התנהגותה וטענה כי שיתפה פעולה עם בעלה לשעבר משום שהושפעה מדבריו כי הדבר לגיטימי וכי "כולם עושים זאת". קצינת המבחן המליצה לסיים את ההליך באי הרשעה, כדי לא לפגוע בסיכויי תעסוקתה של הנאשמת, ולהטיל עליה שירות לתועלת הציבור בהיקף 120 שעות.

בהחלטתה להרשיע את בר נחום, כתבה השופטת פרידמן-פלדמן כי "מדובר בנאשמת בגירה ולא בבחורה צעירה וחסרת ניסיון. הנאשמת בחרה את דרכה ועליה לתת את הדין על כך". השופטת הוסיפה כי כפי שציינה ההגנה יש אפשרות שהרשעה תפגע באפשרויותיה של בר נחום למצוא מקום תעסוקה, אך זהו גורלו של כל נאשם, בפרט כשמדובר בעבירות זיוף ומרמה, מצד שני, לנוכח חומרת העבירות ומהותן יש לציבור אינטרס בהרשעתה.