סלניום - משפיע על תוחלת החיים

כשמדובר בהשפעות של הסלניום על הבריאות ועל אריכות הימים, אפשר לומר כי לא תמיד כמות רבה מדי של משהו טוב מדי מועילה. בעוד שרמות מתונות של המינרל קשורות לאריכות ימים, ברגע שרמות הסלניום מטפסות ועוברות רמה מסוימת, הסיכויים למות מכל סיבה, או מסרטן במיוחד, מתחילים לעלות. אלו ממצאי מחקר חדש.

המחקר, שכלל קרוב ל-14,000 משתתפים מארה"ב, גילה כי רמות גבוהות של סלניום בדם קשורות לסיכון נמוך יותר למוות לאורך 12 שנה, אך בנקודה מסוימת הסיכון מתחיל להעלות.

הממצאים, שפורסמו ב-"Archives of Internal Medicine", תומכים במחקרים מוקדמים שגילו קשר בין סלניום לסיכונים נמוכים יותר לסרטן הערמונית, הריאות והמעי הגס. אך המחקר הנוכחי מעלה גם את החשש כי רמות נורמליות גבוהות של סלניום עלולות להיות קשורות לעלייה בסיכון לתמותה.

* החוקרים - מבית הספר לרפואה ציבורית של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבבלטימור.

סלנום הוא מינרל שאנשים זקוקים לו בכמויות קטנות: מקורות תזונתיים לסלניום כוללים דגנים, אגוזים מסויימים ובשרים ומאכלי ים מסוימים, כמו בשר בקר וטונה.

הגוף יוצר מהסלניום פרוטאינים הנקראים סלנופרוטאינים, הפועלים כאינזימים נוגדי חמצון - חמרים נוגדי חמצון - שבתמורה מסייעים לנטרל חומרים המזיקים לתאים הנקראים רדיקלים חופשיים. מספר מחקרים מצאו קשר בין רמות גבוהות של סלניום לסיכונים נמוכים יותר לסוגי סרטן מסוימים ולמחלות לב.

למרות זאת, רוב המחקרים נעשו במדינות בהן רמות הסלניום של המשתתפים לעתים קרובות נמוכות למדי.

רוב האמריקנים, לעומת זאת, צורכים יותר מהכמות המומלצת של סלניום. בעוד שהכמות התזונתית המומלצת (RDA) היא 55 מיקרוגרם בלבד ליום, הצריכה הממוצעת בארצות הברית נעה מ-60 ל-220 מיקרוגרם ביום.

לצורך המחקר, השתמשו החוקרים בנתונים מ-13,887 משתתפים אמריקנים בוגרים שלקחו חלק במחקר בריאות ותזונה ממשלתי. הם גילו כי כל עוד רמות הסלניום של המשתתפים עלו, הסיכויים שלהם למות במהלך תקופת המעקב של 12 שנה ירדו - אך רק עד לנקודה מסוימת.

ברגע שרמות הסלניום עלו על 130 מג"/מ"ל, היתרונות הפסיקו להופיע, וברגע שעברו את ה-150 מ"ג/מ"ל, הסיכויים למות מכל סיבה שהיא, או מסרטן במיוחד, החלו לעלות חזרה.

לדברי החוקרים, הממצאים מזהירים מפני צריכת יתר של סלניום.

רוב האנשים בארצות הברית מקבלים כמות מספקת של סלניום מהתזונה וחוסר מוחלט של סלניום הוא מצב נדיר.

בהתחשב בכך, ובפוטנציאל לתופעות שליליות מרמות גבוהות של סלניום, החוקרים טוענים כי אין כל היגיון להמליץ על תוספות סלניום לאוכלוסיה הכללית.

לא ברור עדיין מדוע רמות נורמליות גבוהות של סלניום קשורות לעלייה בסיכון למוות. אך בתאוריה, החוקרים משערים כי רמות עודפות של סלניום שאינם הופכות לסלנופקוטאינים עלולות לעורר דווקא את הרדיקלים החופשיים במקום להילחם בהם.