"ליבנת", שימפנזה בת 11 מהספארי ברמת גן, המליטה נקבה. יום לאחר מכן המליטה "אביגיל" בת 13 גור זכר ולמחרת הייתה זו "לונה" בת ה-22 שהמליטה גם כן זכר. זה יכול היה להיות אירוע משמח אלמלא שנה קודם לכן הוחלט בספארי לווסת את הילודה בחצר השימפנזים.
איזון וויסות ההמלטות בגני חיות חשוב על-מנת למנוע ריבוי מוגזם. לשמירה על מספר מצומצם של המלטות קיימת חשיבות בעיקר אצל השימפנזים, שכן אצל מין זה הורות אינה אינסטינקטיבית או עוברת בתורשה, אלא נרכשת מתוך הניסיון. הגורים הצעירים בחצר צופים בטיפול אימהי של הנקבות וכך לומדים כיצד לטפל בגוריהם בעתיד.
ויסות ריבוי השימפנזים נעשה באמצעות התקנים תוך-רחמיים בחמש נקבות. שאר הנקבות בחצר השימפנזים נותרו ללא אמצעי מניעה, והדרך להזדווגות חסרת מעצורים הייתה סלולה בפניהן. ברחמן של "ליבנת" ו"אביגיל" לא הושתל התקן ובספארי אכן ציפו להמלטה, אך בגופה של "לונה" היה התקן שכזה ובספארי היו מופתעים מן ההמלטה. הסיבה שבגינה המליטה הייתה חריגה סטטיסטית של 3% מהמקרים בהם התקן תוך-רחמי אינו מונע את ההריון.
האב השימפנזה הוא "אבשלום", זכר צעיר רק בן 8. הוא אחרון הזכרים שהומלט בספארי ובכל זאת הספיק ביעילות במספר שנותיו המועט "לקטוף" כמה הזדווגויות תוך שהוא מנצל כמה הזדמנויות של חוסר תשומת-לב מצד הזכר השליט והמעוקר "אביב", שלא עמד על המשמר להשגיח על הנקבות מפני הגנב.
צילום: "ליבנת" חובקת גור [צילום: טיבור יגר]
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה