הנוער בשדרות כועס וחרד יותר

בני נוער בעיר שדרות נתונים לתחושות של כעס וחרדה, סובלים מסימפטומים פסיכו-פיזיולוגים של מצוקה כמו: כאבי ראש, מיחושי בטן ונדודי שינה - בשיעור גבוה יותר יחסית לאוכלוסיה רגילה ואף בשיעור מעט גבוה יותר מאשר בקרב בני הנוער בצפון הארץ במהלך מלחמת לבנון השניה. כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון ופורסם עתה (ג', 26.2.08).

המחקר נערך על-ידי פרופ' שפרה שגיא, ראש התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטה, וד"ר ארנה לבינסון, פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטה, בקרב בני נוער בשדרות ובקיבוצי הנגב, המתמודדים עם מצב לחץ מתמשך לאורך שבע שנים של חשיפה לירי קסאמים.

השלב הראשון שך המחקר נערך בזמן שמלחמת לבנון התחוללה בצפון וירי הקסאמים בדרום היה דליל ופחות מדווח בתקשורת. השלב השני נערך כחצי שנה מאוחר יותר בתקופה שבה ירי הקסאמים היה אינטנסיבי יותר.

המחקר נערך בשלב הראשון בקרב מדגם מייצג של 114 בני נוער, תושבי שדרות וקיבוצי הנגב המערבי, ובקרב 68 מתבגרים משדרות בשלב השני.

מנתוני המחקר עולה, כי למרות שבני הנוער בשני השלבים נמצאו במצב לחץ קשה, מעל 50% הגיבו באופן מתון יחסית לתגובות מדווחות של לחץ. עם זה, בשלב השני, בו סבלו בשדרות מחשיפה גבוהה יותר לירי הקסאמים, חלה עלייה משמעותית בתחושות הכעס והחרדה המצבית של בני הנוער. לעומת זאת, בסימפטומים הפסיכו - פיזיולוגיים של מצוקה, לא חל שינוי לאורך זמן. אלו היו גבוהים יותר, יחסית לאוכלוסיה רגילה, כבר בשלב הראשון של המחקר.

בנות חרדות יותר

מממצאי המחקר עולה, כי בנות דיווחו על חרדה גבוהה יותר מבנים, להן, כנראה, יש "רשות" לדווח על רמות חרדה גבוהות יותר, במצבי לחץ.

כמו-כן, נמצא כי ילדי שדרות דיווחו על רמה גבוהה יותר של סימפטומים מאשר בני קיבוצים. לעומת זאת, בסימפטומים הפסיכו - פיזיולוגיים של מצוקה לא חל שינוי לאורך זמן. אלו היו גבוהים יותר, יחסית לאוכלוסיה רגילה, כבר בשלב הראשון של המחקר.

בנוסף לכך, נמצא כי ילדי שדרות דיווחו על רמה גבוהה יותר של סימפטומים מאשר בני קיבוצים.

על-פי הממצאים נראה, כי התחושה בקיבוץ של התמודדות קהילתית משותפת עם המצב הקשה תרמה לרמה נמוכה יותר של מצוקה בקרב הנוער. מעבר לכך, בלטה שונות בתגובות הלחץ בהתאם לגורמים המחסנים האישיים והמשפחתיים הקשורים בתחושת הקוהרנטיות האישית והמשפחתית. כלומר, בני נוער בעלי תחושת קוהרנטיות חזקה, כלומר מרגישים שחייהם ברי משמעות והעולם הוא מקום שניתן להסביר ולהבין אותו, מתמודדים טוב יותר עם המצב הקשה שנכפה עליהם ולכן התוצאה הינה - רמת בריאות נפשית גבוהה ותגובות חרדה נמוכות יותר מאשר בקרב בני נוער בעלי תחושת קוהרנטיות חלשה.

לדברי פרופ' שגיא, חשוב מאוד לפתח את גורמי החיסון הידועים לנו מהמחקרים, הן בקרב בני הנוער עצמם והן בקרב המשפחות והקהילות שבהן הם חיים וחווים את הלחץ.