סיווג ארנונה מוטעה אינו רשלנות

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ערעור על החלטת שופטת בית המשפט השלום ריבה ניב מיום לסלק על הסף תביעה שהגישה שרית עובדיה, בעלת עסק בהרצליה, נגד העיריה על התרשלות משום שגבתה ממנה בשמך שנים תעריפי ארנונה מופרזים. עובדיה חויבה לשלם 20,000 שקל הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין.

עובדיה, בעלת "pretty woman", שירותי יופי ואסתטיקה, שכרה נכס ברחוב חבצלת השרון 36 בהרצליה והפעילה בו את עסקה בשנים 2004-1999. לטענתה, התרשלה העיריה משום שסיווגה את הנכס כ"משרד", במקום "בית מלאכה", לצורך ארנונה. סך ההפרש שנבע מסיווג שגוי זה הסתכם ב- 54,300 שקל.

בתביעתה טענה כי העיריה חבה חובת זהירות ותום לב מוגברת ביחסיה עם האזרחים המתגוררים בתחומה ועליה לנהוג בזהירות כאשר היא מחייבת אותם במיסים, כולל תשלומי ארנונה.

העירייה הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף בטענה שהמסלול היחיד לדיון בסיווג נכס הוא השגה וערר לפי חוק הרשויות המקומית. העיריה טענה כי התביעה הוגשה בניסיון לעקוף את חוסר הסמכות העניינית של בית המשפט המחוזי.

החלטה לקונית

בפסק הדין שדחה את הערעור, קיבלה השופטת שבח את עמדת העירייה, וקבעה כי כתבה תביעה נוסח באופן המשווה לו אצטלה של רשלנות. עם זאת, מתחה השופטת ביקורת על ניסוח החלטתה של השופטת ניב שהיה לקוני. "בעל דין אשר שערי בית המשפט ננעלים לפניו, זכאי לקבל הנמקה מסודרת שממנה יוכל להבין מדוע אינו יכול לקבל את יומו בערכאה שאליה פנה", כתבה.

השופט שנלר כתב בפסק הדין כי לפי שיטתה של עובדיה, שאין לקבלה, "יוצא לכאורה כי 'דרך המלך' כיום, מצד חייבי ארנונה, היא להתעלם מחובת ההשגה לפי חוק הארנונה ולהפוך את חובת ההשגה לאפשרות השגה בלבד, וכי על כן גם אם חלפו המועדים הקבועים בחוק הערר, תמיד ניתן יהיה לפנות לבית המשפט בתביעת השבה, לטעון לרשלנות הרשות המקומית, ולזכות בהשבה".

השופט הוסיף כי "קביעה שלפיה כל טעות בסיווג מטעם הרשות המקומית תיחשב בגדר רשלנות, וכי על כן פתוחה הדרך לפני חייב הארנונה לפנות לבית המשפט, תביא למעשה לריקון הוראות אלו של חוק הערר מכל תוכן".