ההממונה: יש לקבוע עמלות צולבות בין חברות הויזה לפי עלות הבטחת התשלום

כי יש לקבוע את העמלות הצולבות בהתאם לרכיבי העלות הכרוכים בהבטחת התשלום, ולפיהם בלבד. כך עולה ממסמך עמדה שהגיש הממונה על הגבלים עסקיים באוצר (יום ב', 25.11.02) בשאלת דרך קביעת שיעור העמלה הצולבת בתחום כרטיסי האשראי בישראל. הממונה מסביר, כי מדובר בעלויות הנובעות מנזקים ישירים, הנגרמים למנפיק בשל תרמית או חדלות פרעון, עלויות הנובעות מביצוע פעולות לניהול הסיכונים - כגון מתן אישורים לעסקות ועלויות הנובעות מעיבוד העסקות הצולבו.

הכוונה היא להסדר שמנסבות לגבש חברות כרטיסי האשראי, בתחום כרטיסי הויזה. היועץ הגיש עמדתו בעניין, במסגרת הליך המתנהל בבית הדין להגבלים עסקיים, לאישור הסדר כובל שבין חברות הויזה.

כמו כן, המליץ הממונה, כי שיעורי העמלה יקבעו על-ידי גוף עצמאי ואובייקטיבי, ויפורסמו ברבים. באשר לקטגוריות עמלה שונות לפי בתי עסק, ציין הממונה, כי אלה יקבעו במקרים חריגים בלבד.

בהקשר זה אזכר הממונה החלטות שניתנו לאחרונה באוסטרליה ובאירופה, אשר קבעו בדומה, כי אין לגזור את העמלה הצולבת מכלל עלויות הנפקה, אלא לפי עלויות מוגדרות שעיקרן הבטחת תשלום. באירופה נקבע עוד כי בכל מקרה לא תעלה העמלה הצולבת על 0.7% עד שנת 2007. עם זאת המליץ הממונה כי תיערך בדיקה על-ידי מומחה שימונה על-ידי בית הדין לגבי יישום ההחלטות הללו בתנאי מדינת ישראל והעלויות הנהוגות בה.

ההסדר הכובל שבין חברות הויזה, מבטיח קיומה של קישוריות בסליקה. על פי ההסדר, יכולה חברת כ.א.ל למשל, להציע לבתי עסק שירותי סליקה מלאים של כרטיסים אשר הונפקו על-ידה ועל כרטיסים שהונפקו בידי גורמים אחרים (כמו בנק לאומי).

בדומה מאפשר ההסדר ללאומי קארד להציע לבתי עסק שירותי סליקה מלאים, גם של כרטיסים שהונפקו על-ידי כ.א.ל.

הסדר הסליקה הצולבת כולל גם הסכמה לתשלום עמלה צולבת, בין הסולקים של כרטיסי ויזה, למנפיקי הכרטיסים. העמלה הצולבת משפיעה על שיעור עמלת בית העסק הנגבית, מפני שהיא משמשת כ"מחיר רצפה" לעמלת בית העסק. שיעור זה נקבע באופן מתואם על-ידי המתחרים בשוק הויזה, ועל כן הוא מהווה הסדר הסליקה הצולבת הסדר כובל. בשל חשיבות העניין, סבר הממונה, כי עניין זה ראוי להידון במסגרת בית הדין.

חברות הויזה הגישו ב-6 בספטמבר 2001 בקשה לאישור הסדר כובל לבית הדין. במסגרת זו הגישו חוות דעת מטעמן, באמצעות פרופסור Prof. Jean Charles Rochet וכן פרופ' חיים פרשטמן וד"ר ניל גנדל. הממונה טוען בתגובתו לבית הדין, כי חוות הדעת הסופית של חברות האשראי, שהוגשה ב-10 באוקטובר 2002, היא תיאורטית, ואינה מביאה בפני בית הדין את נתוני העלויות הספציפיים, המובילים לשיעור שאישורו מבוקש על ידן (1.8%), ואשר אינו מוסכם על הממונה.

המסמך שהציג הממונה בפני בית הדין במסגרת עמדתו כוללת גם המלצות כי רכיבי העלויות, יקבעו לאחר שהמבקשות יציגו תשתית עובדתית מספקת לשם כך, ובית הדין יכריע בשאלת המתודולוגיה הראויה אותה יש להחיל וכי חישוב מדויק של שיעור העמלה ייעשה על-ידי גוף עצמאי ואובייקטיבי שימונה על-ידי בית הדין.

הממונה ממליץ גם להפחית את העמלה הצולבת באופן הדרגתי.

בקרוב יתחילו דיוני ההוכחות בהליך, שבעקבותיהם יקבע בית הדין את שיטת קביעת העמלה הצולבת. לאחר מכן, צפוי בית הדין לקבוע כיצד יבדקו נתוני העלויות עצמם, וכיצד תיגזר מהם העמלה הצולבת שתשרור בשוק הויזה.