בידור בספרד: יומנה של אנה פרנק

מחזמר ספרדי שנוי במחלוקת, המספר את סיפורה של "אנה פרנק", יוצג במדריד בהצגת בכורה בשבוע הבא, על-אף מחאותיהם של קרוב משפחתה היחיד ששרד ושל הקרן בעלת הזכויות על יומנה.

המפיקים הספרדיים אומרים שהמחזמר המספר על החיים תחת הכיבוש הנאצי יהפוך ללהיט ענקי. "יומנה של אנה פרנק - שיר חיים", עורר סערה ציבורית בספרד מראשית הפקתו והוביל לקרע בין שני ארגונים האחראים על הגנת זכרונותיה של הילדה היהודיה שנספתה בזמן השואה.

קרן אנה פרנק, המפקחת על המוזיאון הפועל בבית שבו הסתתרו בני משפחתה באמסטרדם הכבושה בידי הנאצים, הודיעה כי היא תומכת במחזמר, שיוצג בתיאטרון קלדרון במדריד. אבל קרן אנה פרנק בבזל שבשווייץ, שבראשה עומד בן דודה של אנה פרנק, בודי אליאס, מסרבת לוותר על זכויות היוצרים של היומן וקראה להפסיק את ההצגה. "משפחת פרנק חיה במסתור במשך שנתיים, והדבר הסתיים בטרגדיה - זה אינו נושא לאירוע משמח של שירים וריקודים", אמר אליאס.

הצגות מוקדמות של המחזמר הוצגו לפני קהל נבחר, שהגיב עליהן בתשואות בכל לילה. התשואות החמות ביותר יוחדו לשחקנית האמריקנית-קובנית איזבלה קסטייו, בת ה-13. אבל משחקה המעולה אינו מחפה על חולשת המלל של המחזמר, הנובעת מהאיסור שהטילה הקרן בבזל על השימוש במלים המדויקות של אנה פרנק ביומנה.

בלי הרבה אינטליגנציה

הסופר והעיתונאי תיאופולדו אלסף, שראה את ההצגה, אמר בראיון לעיתון הלונדוני "גרדיאן", כי המסר אינו מתוחכם יתר על המידה: הנאצים היו רעים, ולהיות יהודי תחת הכיבוש הנאצי לא היה דבר נעים המיוחד. אבל, הוסיף, "זהו מוצר מלאכותי, עשוי היטב ובלי הרבה אינטליגנציה".

כתבת "גרדיאן" מציינת כי כל כרטיסי הצגת הבוקר לילדי בתי הספר נמכרו עד מאי 2008. הדבר מלמד, לדעתה, כי יש למחזמר חשיבות חינוכית במדינה שלא השתתפה במלחמת העולם השנייה ואין בה כל מודעות לשואה.

הסופר אלס מטיל ספק בעצם התבונה שבהעלאת מחזמר כזה, אף שהוא מוסיף כי הגיבוי של קרן אנה פרנק נותנת להצגה אמינות מסוימת. "הלכתי לראות את ההצגה מתוך דעה קדומה נגד הרעיון של מחזה מוסיקלי על יומנה של אנה פרנק. האם זה באמת נחוץ? איני סבור כך. במה זה מוסיף להבנה?" הוא אומר. עם זאת, הוא מציין כי ההפקה מקצועית מאד והמחזמר עשוי להצליח משום שמחזות זמר פופולריים כיום מאד. הוא מדגיש כי שזהו אחד ממחזות הזמר הספרדיים הראשונים שלא תורגמו מאנגלית.

רוב הצופים שיצאו מההצגה היו נלהבים, ואמרו כי ההצגה ראויה להפוך להצלחה גדולה. "נהניתי מאד, אף שההצגה הייתה עצובה, ובדרך כלל מחזות זמר הם עליזים. לדעתי המחזמר עוסק בצורה רגישה בנושא הנאצי, אך עם מבט אופטימי", אמרה אחת הצופות.