שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל דחתה (יום ד', 20.2.08) בקשה לעכב את מאסרו של חיים לבנטר על חומרת העונש שנגזר עליו, 30 חודשי מאסר בפועל, לאחר שהודה במסגרת עסקת טיעון בגרימת חבלה חמורה ונזק למורה נהיגה ותלמידו משום שכעס על תאונה שגרם אדם אחר למכוניתו.
רכב לימוד הנהיגה מסוג סקודה נסע ברחוב בן-גוריון בהרצליה. בהגיעו לצומת בן-גוריון וארלוזורוב, נעמד בנתיב השמאלי והמתין לאור ירוק. לבנטר נסע מאחוריו ברכב מיצובישי ונעצר אף הוא. כאשר התחלף האור לירוק החל התלמיד לפנות שמאלה, אך בשלב מסוים נכבה מנוע הסקודה. אך הלמיד התניע אותה מייד והמשיך בפנייה שמאלה. עקב עצירת הסקודה עקף אותה לבנטר מימין, סטה עם רכבו לנתיב הימני והחלק הקדמי של רכבו התנגש ברכב דהייטסו. כשהבחין מורה הנהיגה במתרחש, הורה לתלמידו לעצור בשולי הדרך. לבנטר עצר את רכבו סמוך אליהם ויצא מן הרכב. תחילה שבר במרפקו את שמשת הסקודה. אחר כך אחז בגרונו של התלמיד וניסה לחנוק אותו. מורה הנהיגה יצא מהסקודה וביקש ממנו לחדול, אך כשראה שלבנטר פונה אליו החל לברוח. לבנטר רדף אחריו, הדביק אותו ובעט בו. המורה ותלמידו נחבלו.
התנהגות בריונית
בעסקת הטיעון שנחתמה בין לבנטר לתביעה, לא הוסכם על העונש. שירות המבחן ביקש להקל עימו בגלל נסיבותיו האישיות. אבל השופט דוד רוזן החליט להחמיר בעונש משתי סיבות. ראשית, כיוון שללבנטר יש עבר פלילי ומעשהו מוכיח שהתנהגותו לא השתנתה. שנית, נסיבותיו החמורות של המקרה מצדיקות ענישה משמעותית ש"תסמן גבול ותתרום למלחמה בהתנהגות בריונית המערערת אפשרות לחיים בטוחים וסבירים במקומותינו".
לבנטר ערער על כך לבית המשפט העליון וטען כי בית המשפט החמיר עמו יתר על המידה, שכן "מדובר בתפיסה בצווארו של המתלונן ובפריקת כתף ושפשופים למורה, הכל על-רקע של איבוד שליטה רגעי. בבקשתו לעכב את מאסרו טען כי יש לו סיכוי טוב לזכות בערעור.
בהחלטתה לדחות את בקשת עיכוב הביצוע, כתבה השופטת ארבל כי לבנטר הורשע על-פי הודאתו, ולכן אין עומדת לו עוד חזקת החפות. השופטת כתבה כי אינה שוללת סיכוי, גם אם לא גבוה, להתערבות בית המשפט בעונש, אך הוסיפה כי "בהתחשב בתקופת המאסר שהושתה על המבקש, אין חשש ממשי כי הוא ירצה חלק ניכר מהעונש בטרם יידון ערעורו".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה