קרמניצר: הרשעת פרי - ליקוי בהבנת ביהמ"ש

להגנת האיש המושמץ ביותר אתמול בתקשורת הישראלית ושכונה "עושק ניצולי השואה", עו"ד ישראל פרי, מתייצבת דמות מפתיעה, פרופ' מרדכי קרמניצר. קרמניצר שהצטרף לצוות ההגנה של פרי טוען בחוות דעת כי פסק הדין שבו הורשע פרי "לוקה בפגמים חמורים".

חוות דעתו של קרמניצר מתייחסת לגזר דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, אתמול (יום ג', 19.02.08), ששלח לשתים-עשרה שנות מאסר את עו"ד ישראל פרי. פרי, שהורשע לפני יותר מחודשיים בגניבת מיליונים מניצולי שואה, עמד בראש "הארגון למימוש האמנה הסוציאלית" שעסק ברכישת זכויות פנסיה ממערב גרמניה. הגניבה נעשתה באמצעות מתן הלוואות וגביית דמי ביטוח חיים בלא שנעשה ביטוח בפועל. בתום משפט שנמשך שש שנים קבע בית המשפט כי פרי גנב בדרכים אלה 320 מיליון מרקים גרמניים. פרי גם הורשע במרמה, בהדחת עד ובשיבוש הליכי משפט.

במעמד הקראת גזר הדין, מתח השופט זכריה כספי ביקורת חריפה על התנהלותו של פרי במשך השנים, ואמר כי הוא לא פעל ביושר וזאת "בלשון המעטה" ופגע באחרים. כמו כן נקט ב"דרכי רמייה ובדרכים עקלקלות".

פרשנות רגשית של העדים

בחוות הדעת שמפרסם פרופ' קרמניצר הוא מותח ביקורת קשה על פסק הדין של בית המשפט המחוזי וקובע כי נפלו בו "פגמים חמורים הן בקביעת העובדות והן בניתוח המשפטי".

בין היתר, טוען קרמניצר, כי בית המשפט לקה בהבנתו את הסוגייה הכלכלית-עסקית בפעילות פרי ועסק בפרשנות רגשית של עדים, גם כשלא נקראו כלל להעיד. "בשימו עצמו קורא חדרי בטן של מי שלא היו כלל עדים במשפט, הפך עצמו בית המשפט ליצרן ראיות נגד הנאשמים שלאמיתו של דבר אינן אלא סברות כרס".

עוד טוען קרמניצר, כי בית המשפט נתן משקל עודף לעדויות של עדים "מגמתיים ועויינים" לפרי ואף הסתמך על "מבטי שנאה שנעצו בפרי", תוך שהוא מפרשם מבלי שנקראו אפילו להעיד. מנגד, בית המשפט לא ייחס כל חשיבות ל"מחדל התביעה לחקור עדים לרבות עדיה שלה", על "מודעותם לנושא הביטוח, שבלעדיה לא ניתן לראות בהם כמי שהפקידו 'דבר' ברשותו של הארגון". קרמניצר מאשים את בית המשפט כי הפך "לספק ראיות" ול"מומחה לנפשם של המתקשרים ולהשפעת יסוד הביטוח עליהם". בהקשר זה הוא מצטט מתוך פסק הדין שבו כתב השופט כי "אין צורך להכביר במילים על ההשפעה הפסיכולוגית העצומה שטמונה באזכור שמה של חברת ביטוח".

שגה בהבנת הדין

לטענת קרמניצר, בית המשפט אימץ את טענותיה המשפטיות של התביעה "תוך דחיית טיעוני ההגנה ללא דיון עומק תוך שהוא שוגה בהבנת הדין". בין היתר צירף להרשעת המירמה את גרסת המלכודת "שאינה רלוונטית" לעבירה זו. הכוונה לגירסה לפיה "לכד הארגון את הלקוחות לעסקת ההלוואה על-ידי כך שדרש מהם לשלם את שכר הטרחה לעורך הדין עם קבלת ההחלטה בדבר זכאותם לרנטה". לטענת קרמניצר, "אין קשר בין מצוקה אפשרית אליה נקלעו הלקוחות עקב תביעה זו, עליה התחייבו מראש, לבין מצג השווא והעבירה של מרמה פלילית". לטענתו, צירוף זה של "מלכודת" לעבירת המרמה מעיד על "חולשת הבסיס העובדתי להרשעה במרמה".

גם הרשעת פרי בגניבה היא לטענת קרמניצר בבחינת "מעשה קסמים" שכן "כיצד תיתכן גניבה ובמיוחד סוג הגניבה הרלוונטי שהוא גניבה על-ידי נפקד, מכ-9,000 'קורבנות' מבלי שיעלה בידי התביעה להביא ולו גם עד אחד המעיד על כך"?

מצטרף לצוות ההגנה

לטענת קרמניצר, הרושם הכללי העולה מפסק הדין הוא "שבית המשפט עצמו התקשה להתמודד עם מורכבות ההסכמים, וגם - ואולי אף לכן - ראה בכך ביטוי לאי הוגנות מטעם הארגון. התקשה כאמור בהבנת ההבטים העסקים-כלכליים של ההתקשרות והתקשה בהצמדות לעובדות הרלוונטיות לצורך האישומים הפליליים, תוך שהוא מושפע מנתונים חיצוניים ובלתי רלוונטיים, כגון השקפתו שהארגון זכה בעסקה לרווחים מופרזים או שהיה מצג שווא לעניין הביטוח, שבהעדר הסתמכות עליו אינו מהווה עבירה של קבלת דבר במרמה".

כאמור, פרופ' קרמניצר, הטוען בחוות דעתו כי פסק הדין של בית המשפט "לוקה בפגמים חמורים", הצטרף לצוות ההגנה על פרי.