"הכתבה ב'ידיעות' רצופת סילופים"

משרד המשפטים מינה צוות בדיקה לחקור את פרשת "זליגת" המידע הסודי מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המקבילה ברוסיה FIU. מדובר בפרשת שליחת מייל שהכיל מידע מסחרי סודי על המשתתפים במכרז בז"ן.

הודעה על הקמת הצוות נמסרה (יום ג', 19.2.08) על-ידי מנכ"ל משרד המשפטים משה שילה לחברי וועדת החוקה של הכנסת. בדיון מסר ראש הרשות לאיסור הלבנת הון יהודה שפר מסמך על הפרשה ובו טען כי הכתבה שחשפה את הפרשה בידיעות אחרונות "רצופה אי דיוקים וסילופים".

עוד מסר מנכ"ל משרד המשפטים כי בראש צוות הבדיקה יעמוד מנהל אגף מערכות מידע במשרד המשפטים רונן ברונר וכן בודק חיצוני העוסק באבטחת מידע משה רז, נציג משטרת ישראל ונציג שירות הביטחון הכללי. הצוות יבדוק את מהות החומר שנשלח על היבטיו השונים, השלכותיו ומשמעותו בהיבט של אבטחת מידע, לרבות הפקת לקחים וקביעת נהלים. זאת כדי "למנוע הישנות של תקלה מעין זו או מסוג זה בכלל, בתחום אבטחת המידע", נמסר בהודעה.הצוות יגיש את מסקנותיו והמלצותיו עד ליום ה' 18.3.08.

יו"ר הוועדה: קראתי בעתון

כאמור, וועדת החוקה קיימה דיון דחוף בנושא בשבוע שעבר בעקבות פרסום הפרשה בידיעות אחרונות. בין היתר קבל יו"ר הוועדה ח"כ פרופ' מנחם בן-ששון כי על דליפת המידע למד "כבדרך אגב...מקריאת עיתון". במהלך הדין אמר ח"כ מיכאל איתן כי יש לבדוק אם מדובר ב"דליפה מכוונת". "כל מי שאומר כאן שלא היתה כוונת זדון אני מצטרף אליו במשאלת לבי אבל לו למראית עין - הרי יש אנשים שאומרים שהיתה כאן כוונת זדון. על-מנת לחזק את האמון הציבורי ברשות הזאת צריך לבצע בדיקה גם של הסוגיה הזאת והיעדר בדיקה ישאיר אצל יותר מידי אנשים סימני שאלה שאינם רצויים".

איתן הוסיף כי יש לבקש משר המשפטים למנות בודק עצמאי "נניח לרגע שאין כוונת זדון, גם אז צריך לבדוק את רמת הרשלנות, את התוצאות הנלוות לעניין. לבדוק האם צריך לחזק דברים מסוימים וליצור אמצעי הגנה - הכל עבודה שצריכה להיעשות ולא על-ידי מי שקשורים בעניין, כולל השב"כ".

איזו סבירות ל"תקלת אנוש"?

ח"כ זאב אלקין אמר כי יש לברר "מה מידת הסבירות שמכל התיקים שמתנהלים במהלך הזה דווקא התיק שקשור לאיש עסקים שיחסיו עם רוסיה רגישים מאד מאד דווקא תיק זה הוא זה שבמסגרת תקלת אנוש יישלח דווקא לאותה מדינה מבין כל המדינות שיש בעולם שמחפשת אותו בכל מקום? שמישהו שיודע מה היקף התיקים ומה היקף המדינות שאיתם יש קשרי מייל לרשות, יגיד לי מה הסבירות, לפי שיקול הדעת שלי, נראה לי שהסבירות היא בלתי אפשרית להסביר את זה כתקלת אנוש".

ח"כ דודו רותם העלה חשד כי מדובר ב"יוזמה אישית" של מאן דהוא. "יש לי הרגשה שהרצון לשמור על קשרים טובים עם גופים מקבילים העביר מישהו על דעתו. צריך לבדוק את הנושא הזה לעומקו משום שהנזק שנגרם למדינת ישראל כתוצאה מהענין הזה הוא עצום. הייתי אומר בעולם: אם מדליפים, לא הייתי מתעסק יותר עם שום גוף במדינת ישראל משום החשש שידליפו".

יו"ר הוועדה בן-ששון הוסיף כי בהצעת החוק הממשלתית יש "נדיבות גדולה עוד יותר ממה שהיתה קודם בחלוקת המידע לכל מיני גופים אחרים". לדבריו הוא חושש שמא "דפוס הפעולה הוא כבר על חשבון זה שבעתיד תאושר הצעת החוק".ח"כ יולי אדלשטיין אמר כי על-רקע המאבק בהלבנת הון יש לבחון את יחסה של ישראל לגבי יכולתה להסתמך על מידע המגיע ממוסקבה המזכירה לו את זו "שהכיר לפני למעלה מ-20 שנה".

קובץ עם שם שגוי

כאמור, בישיבתה של וועדת החוקה (יום ג', 19.2.08) הודיע מנכ"ל משרד המשפטים על הקמת צוות הבדיקה. עוד הונח מסמם של ראש הרשות לאיסור הלבנת הון יהודה שפר ובו טען כי כתבתו של ברגמן בידיעות אחרונות "רצופת אי דיוקים וסילופים והיא פורסמה בלא שניתנה לרשות אפילו אפשרות סבירה לתגובה והתמודדות עם חלק מהטענות שבה".

הפרשה מקורה לטענתו "בטעות אנוש" של עובד אגף המחקר מתאריך 8.10.07 "העובד עמל בשעת אחר-הצהריים של אותו יום בו-זמנית על הכנת מספר מסמכים שנועדו למשלוח דחוף למשטרה, לשירותי הביטחון הכללי ולגורם מקביל בחו"ל בנושאים שונים שאינם קשורים זה לזה. במהלך עבודתו שמר אותו עובד בטעות קובץ בשם שגוי. בשלב מאוחר יותר נשלח קובץ זה בטעות לגורם מקביל בחו"ל וזאת אך ורק בגלל שמו המוטעה". התקלה, לטענת שפר, התגלתה על-ידי עובדת מאגף האיסוף במסגרת בקרה ומעקב שהיא מנהלת על מידע שנשלח ושמתקבל מחו"ל וזאת בתאריך 16.10.07. לשפר עצמו נמסר המידע על כך ב-22.10.07. למחרת ביקש מהיועץ המשפטי של הרשות עו"ד פול לנדס לבדוק את התקלה שאירעה בהעברת מידע לגוף מקביל בחו"ל ולהפגש לצורך כך עם כל המעורבים ולתאם הבדיקה עם קצין הביטחון של משרד המשפטים.

המכתב התעכב

שפר הוסיף כי ב-7.11.07 קיבל את מימצאי היועץ של הרשות ושלח אותם לגורמים השונים עם העתק למנכ"ל משרד המשפטים, כמו גם ליועץ המשפטי ברשות החברות הממשלתיות. "במכתב עודכנה רשות החברות הממשלתיות כי בשל תקלת אנוש הועבר מידע שהוגדר סודי מסחרי שנמסר על-ידי המשתתפים במכרז בז"ן לידי גורם בחו"ל. רשות החברות הוזמנה לשלוח נציג לרשות בפניו ייחשף החומר שהועבר". המכתב נשלח על-ידי שליח בשל היותו בעל סיווג סודי. שפר מוסיף כי "בשל תקלה שאינה קשורה לרשות לאיסור הלבנת הון הגיע המכתב ליעדו ככל הנראה רק ביום 2.12.07".

המידע הסודי שהועבר כלל "תמצית בלבד של מידע לגבי הישויות המעורבות בעסקת בז"ן והקשרים ביניהם. מידע זה מקורו גם ממקורות גלויים וכל הפרטים הרלוונטיים לגבי הישויות השונות והקשרים ביניהם נכללו בדיווחים לציבור שניתנו על-ידי החברות ציבוריות המעורבות בהפרטת בז"ן".

שפר מדגיש כי "מעולם לא זלג מן הרשות מידע בזדון וכי גם במקרה הזה לא הועבר כל מידע ביטחוני או מסווג ולא נגרם כל נזק לבטחון המדינה".