"פטפוט" הרופאה יעלה 180 אלף שקלים

תביעה ראשונה מסוגה לחייב רופאה פטפטנית שהפרה חובת סודיות רפואית לשאת בנזקי הפטפוט, לידת ילד מהריון לא רצוי, התקבלה באופן חלקי. השופט חייב את הרופאה בתשלום פיצוים בגין חשיפת ההריון אך דחה את הדרישה לחייב את קופת חולים ואת הרופאה לשאת בהוצאות גידולו של הילד.

ה"מזל טוב" שחשף

ביהמ"ש המחוזי בירושלים חייב (יום ד', 13.02.08) רופאת משפחה בשירותי בריאות כללית, ד"ר אסתר וינר, לשלם 180 אלף שקלים על הפרת חובת סודיות רפואית. מדובר בהפרת הסודיות על דבר הריונה של נערה בת 17, באוזני חברתה - הסבתא מצד החבר של הנערה.

מהתביעה שהוגשה על-ידי בא כוח האם, עו"ד בועז ארד, עולה כי לפני שבע שנים, חשדה התובעת, אז נערה בת 17, כי נכנסה להריון מהחבר שעמו התגוררה בבית הוריו. היא פנתה לרופאת המשפחה של משפחת החבר, ד"ר וינר, וביקשה הפניה לבדיקת הריון. כשהגיעה התוצאה, ועוד בטרם נמסרה לנבדקת, הנערה, פגשה הרופאה את אמו של החבר, ידידתה, ואיחלה לה "מזל טוב" לכבוד "הנכד" הצפוי בקרוב מ"כלתה".

הגילוי לאם החבר על דבר הריונה של הנערה עורר מהומה רבתי בקרב שתי המשפחות, זו של החבר וזו של הנערה שהיא ממשפחה דתית. אם החבר היא זו שגילתה לבנה ולחברתו כי הנערה בהריון. אך לא רק לה, גם לאמה של הנערה. זו סיפרה לאחיותיה וכולן ניסו לשכנע את אביו של החבר להסכים לנישואין שכן הוא דרש לבצע הפלה. במשך כשבועיים נמנעו כולם מלספר לאביה של הנערה, לבסוף סיפרו לו והוא עמד בתוקף על כך שבתו לא תבצע הפלה מטעמים דתיים ואף איים לנתק יחסיו עמה. הוא דרש להשיא את בני הזוג. בסופו של דבר בני הזוג נישאו, נישואי בוסר שנמשכו חמש שנים. לאחר מכן התגרשו והנערה נותרה לגדל את הילד כאם חד הורית.

כאמור, בית המשפט קיבל את התביעה לחייב את הרופאה בנזקי הפרת הסודיות שגרמה לשינויים בחייה של הנערה. השופט יוסף שפירא כתב כי למרות שהרופאה פעלה בתום לב, "נפלט לי בטעות 'כלתך בהריון'", "היא הפרה את חובת שמירת הסודיות הרפואית המוטלת עליה ובכך פגעה בפרטיותה של התובעת... על פגיעה זו שהינה בגדר הנזק הלא ממוני אני פוסק לתובעת פיצוי שבסך 180 אלף שקלים".

מחולל הנזק - הסבא

בתביעה טענה האם החד הורית כי הפרת הסודיות גרמה לכך שדבר הריונה נודע לאביה וזה הפעיל עליה לחצים כבדים שלא לבצע הפלה. כך פגעה הפרת הסודיות בבחירתה החופשית, וכך נגררה, לטענתה, לנישואי בוסר, ללידת ילד לא רצוי, לגירושין ולחיים קשים כאם חד הורית. היא תבעה להורות לקופת חולים ולרופאה לשאת בהוצאות גידולו של הילד.

השופט דחה את טענותיה וקבע כי מלכתחילה "היא לא היתה מעוניינת בביצוע הפלה אלא בנישואין ובהקמת בית בישראל. בחירתה זו היתה מודעת ובשנות נישואיה היא אף ניסתה להביא לעולם ילדים נוספים יחד עם בעלה". לדבריו,אם היה כאן מקרה של פגיעה "באוטונומיית הרצון" של האם, "הרי שהגורם אשר גרם לפגיעה זו אינן הרופאה וקופ"ח אלא אביה של האם". אם היתה אמה של הנערה נמנעת מלגלות לאב על הריון בתו, אפשר היה למנוע את הנזק. "מחולל הנזק הינו אביה של האם החד הורית וכל עוד לא נודע לו דבר ההריון לא נפגעה הבחירה החופשית שלה", כתב השופט. "מכאן שכל שהיה על הנערה לעשות על-מנת למנוע לחלוטין את קרות הנזק הנטען הינה מניעת העברת המידע לאביה".

יתירה מכך, לאור העמדה הנחרצת שגילה אביו של החבר בעד ההפלה "לו הנערה היתה דורשת מהורי החבר שלא יספרו על דבר ההריון למשפחתה על-מנת לאפשר את ביצוע ההפלה בקשתה לא היתה נדחית". לאור נסיבות המקרה וטענת הנערה כי למעשה "מחולל הנזק" הוא אביה, "מצופה היה כי התביעה תוגש נגד כל המעורבים בפרשה, החל מהרופאה ומקופת חולים וכלה באמה של הנערה אולם היא נמנעה מלעשות כן", כתב השופט, "אף לו היה מתקיים קשר סיבתי בין העוולה לבין הנזקים הנטענים אזי היה בידי התובעת להקטין את נזקה באמצעות סבירים ביותר והיא לא עשתה דבר לשם כך".

כאמור, בית המשפט קבע כי על הרופאה לפצות את האם החד הורית בסכום של 180 אלף שקלים בגין הפרת חובת שמירת הסודיות הרפואית וכן הורה לרופאה ולקופת חולים לשאת בהוצאות שכר טירחת עורך דין בסך 36 אלף שקלים.