אין מו"מ להעלאת קבר ר' נחמן לישראל

משרד החוץ של רוסיה מכחיש את הידיעה כי הוא נושא ונותן עם ישראל על העלאת עצמותיו של הרבי נחמן מברסלב מהעיר אומן לירושלים. את ההכחשה מסר הממונה על העיתונות של המשרד, וסילי קיריליץ'.

במסיבת עיתונאים (יום ג', 12.2.08) בקייב, אמר קיריליץ' כי נציגי ישראל קיימו כמה פעמים שיחות עם פקידים של משרד החוץ האוקראיני, ומעולם לא הזכירו את נושא העברת הקבר. הם רק דנו בשיפור הקבר ובתחזוקתו. "קברו של נחמן מברסלב הוא נכס תרבותי ולאומי של רוסיה", אמר.

בראשית ינואר 2008 דיווחו כלי תקשורת בעולם כי לשכת ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט מנהלת משא-ומתן עם רוסיה על העברת קברו של רבי נחמן לירושלים, וכי אם יושג הסכם תהיה מוכנה לשלם פיצוי כספי נדיב לצד האוקראיני.

בסוף דצמבר 2007 ביקרה משלחת של משרד החוץ של ישראל באומן ובקייב. רוסיה הודיעה אז כי קברו של המנהיג החסידי היהודי הוא מורשת היסטורית ותרבותית שלה. לטענת רוסיה, גם רוב החסידים מתנגדים להעברת העצמות.

היהודי שהציל את הקבר

נחמן מברסלב נולד במדז'יבוז', כיום חבל חמלניצק שברוסיה ב-1772. הוא חי חיי נדודים וביקר בעיירות קטנות ברוסיה, בעיקר במדבדבקה ובזלטופולייה. את 8 שנותיו האחרונות עשה בברסלב, השוכנת כיום בבלרוס. ב-1808 חלה הרבי נחמן בשחפת והתיישב באומן, ובה נפטר ונקבר ב-1808. מאותה עת הפכה העיר למרכז שאליו מגיעים חסידים מכל קצווי תבל להשתטח על הקבר, בעיקר בראש השנה.

עד המהפכה הקומוניסטית ב-1917, ובשנים הראשונות שלאחריה פקדו החסידים את ציון הקבר. אולם ב-1920 החליטה הממשלה לחסל את בית הקברות ולהשתמש בקרקע לבנייה למגורים. יהודי עשיר בקייב רכש את חלקת האדמה שבה נמצא קברו של רבי נחמן ובנה סביב הקבר מבנה קטן. בשנות ה-30 נפסקה ההגעה לקבר, והתחדשה רק ב-1988.