''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
24°
ירושלים 22°
חיפה 25°
באר שבע 23°
אילת 28°
מדורים
שימושי PLUS

שופטת אישרה שעבוד נכס על סמך מסמך מזויף

השופטת קיבלה את טענת בנק הפועלים כי די בכך שמסמכי חברה אושרו בידי עורך הדין שלה כדי שהנושה יוכל להסתמך עליהם

משה ריינפלד
ה' אדר א' התשס"ח
עו"ד אילן שביט [צילום: יח"צ]
עו"ד אילן שביט [צילום: יח"צ] צילום: יח"צ

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הכיר (יום ב', 11.2.08) בזכותו של נושה לאכוף שעבוד נכס, למרות הטענה כי השעבוד בוצע שלא כדין ועל יסוד פרוטוקול של חברה שאחת החתימות עליו זויפה.

באי-כוח בנק הפועלים, עורכי הדין אילן שביט ויוכי כדיר-פז ממשרד חיים צדוק ושות', שכנעו את בית המשפט לקבל את בקשתם לאכוף השעבוד שניתן לטובת הבנק, למרות טענת המשיבים כי שינוי זכויות החתימה בחברה נעשה תוך זיוף הפרוטוקול, ולכן השעבוד לטובת הבנק, שנעשה בהסתמך על אותו פרוטוקול, אינו בתוקף. השופט שרה דברת קבעה כי גם אם זויף המסמך, לבנק אין כל ידיעה בדבר הזיוף, במיוחד לאור העובדה שעורך דין מטעם החברה המשעבדת אישר את המסמך.

בפסק הדין קיבלה השופטת דברת את בקשת בנק הפועלים לאכוף אגרת חוב ומינוי כונס נכסים לנכס מקרקעין באזור התעשיה בדימונה ומינתה את עו"ד רמית למפרט לכונסת נכסים על הנכס.

מדובר בתיק מורכב, שבמסגרתו ניסו גורמים מאזור דימונה להשתלט על נכס שנרכש בכספי הבנק שהועמדו לרשות החברה. לימים נכנסה החברה, אקורד הנדסה, להליכי פירוק. במסגרת ההליך הארוך הועלו טענות קשות על זיוף, מרמה וקנוניה נגד הבנק ונגד גורמים נוספים, בין השאר בחברת דר-חן ניהול פרויקטים בע"מ, שהיא חברה מקבוצת אקורד הנדסה בע"מ. אקורד נקלעה בראשית שנת 2004 להליכי פירוק לאחר שבעל השליטה בה נמלט לחו"ל מאימת נושיו.

הבנקים לא מנהלים חברות

הנכס נשוא התביעה נרכש בידי חברת דר חן ושועבד באגרת חוב לטובת הבנק להבטחת חובותיהן של דר חן ואקורד. הבנק דרש את מימוש השעבוד על סמך שני מקרים המפורטים באגרת החוב ומאפשרים לבנק להעמיד לפירעון מיידי את הסכומים המובטחים: האחד, שחברת אקורד החלה בהליכי פירוק, והאחר שבחברת דר חן נעשה שינוי בזהות בעלי המניות בחברה בלי לידע את הבנק ולקבל הסכמתו מראש, כמתחייב מאגרת החוב.

השופטת קיבלה את טענת הבנק כי רכישת הנכס מומנה באמצעות העברת כספים מחברת אקורד, בעלת האשראי בבנק, לחברת דר חן, וכי חברת דר חן לא הוכיחה ששילמה ממקורותיה בעבור רכישת הנכס. בפסק הדין דחתה השופטת את כל הטענות הקשורות לרישום השעבוד.

בין היתר, קבעה כי בנק רשאי להסתמך על מסמך של חברה שנחזה להיות חתום על-ידי החתומים עליו במיוחד כאשר המסמך מאושר על-ידי עורך דין. עוד קבעה השופטת כי אין זה מתפקידו של הבנק לחקור את זהותו של עורך הדין שחתם על האישור או לבקש אישור של בעלי המניות עצמם או של כל בעלי זכויות החתימה, ש"אם לא נאמר כך התוצאה תהיה שהבנקים הם שינהלו את כל החברות, אם על כל פרט יבקשו אישור של בעלי המניות עצמם או בעלי זכויות החתימה של כולם".

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה