סירוב לבדיקת רקמות - ראיה לחובת הטוען לאבהות

בית המשפט בפני כב' השופט ג' גרמן, קבע ביום 20.01.08, כי אין להימנע מלעשות שימוש בכלי המרכזי והאמין ביותר הידוע היום בעולם המדע, על פיו מוכרעות כיום תביעות אבהות, דהיינו "בדיקת סיווג הרקמות". מן המפורסמות הוא כי מדובר בבדיקה פשוטה, קלה ומהימנה אשר הוגדרה כבר כ"ידיעתו השיפוטית של בית המשפט". על כן, כאשר אפשרי הדבר, יעדיף בית המשפט להכריע על פיה.

התובעת סירבה לאורך כל ניהול ההליכים לבצע את בדיקת הרקמות, למרות פניותיו הרבות של בית המשפט בעניין זה. התובעת, ילידת 44', עלתה עם חמשת ילדיה מאתיופיה לישראל בחודש מאי 2002. התובעת קיבלה תעודת זהות ואזרחות ישראלית מכוח היותה בתו של המנוח. אין חולק כי המנוח הנו יהודי והמחלוקת הנה לגבי דת אמה. ואולם, משרד הפנים החליט על הקפאת סל הזכויות של התובעת עקב ממצא שהצביע על כך כי התובעת אינה בתו של המנוח. אשר לאמה של התובעת, חודשיים קודם שעלתה התובעת ארצה, נערך לתובעת תחקיר באתיופיה, בו תורגמו דבריה מאמהרית לעברית.

במסגרת תחקיר זה נמסר: "לפי דבריה נולדה מאמא נוצרייה ומאב ביתה ישראל או מתנצר אינה יודעת בדיוק". התובעת הוגדרה בסעיף הדת כ"נוצרייה". התובעת טענה שלא הבינה את הכתוב בעברית והפקיד הסביר לה כי מדובר ברישום פרטים אישיים, אך לא תירגם לה את הדברים.

בית המשפט ציין, כי מטרת הגשת התביעה הינה להקדים תרופה למכה ולסכל אפשרות לפיה יבטלו הנתבעים בהחלטה מנהלית את אזרחות התובעת ואת אשרת העולה שלה, בעקבות קביעה שתצא מטעם הנתבעים לפיה התובעת אינה בתו של המנוח וכי עלתה לארץ כבתו במרמה.

במקרה דנן מבקשת התובעת להצהיר על כך כי המנוח הנו אביה. חרף ייחוד התביעה, אין מניעה מלהשתמש בכלים בהם משתמשים לצורך הכרעה בתביעת אבהות "רגילה" אף בעניין דנן. אין להימנע מלעשות שימוש בכלי המרכזי והאמין ביותר הידוע היום בעולם המדע, על פיו מוכרעות כיום תביעות אבהות, דהיינו "בדיקת סיווג הרקמות". מן המפורסמות הוא כי מדובר בבדיקה פשוטה, קלה ומהימנה אשר הוגדרה כבר כ"ידיעתו השיפוטית של בית המשפט".

על כן, כאשר אפשרי הדבר, יעדיף בית המשפט להכריע על פיה. התובעת סירבה לאורך כל ניהול ההליכים לבצע את בדיקת הרקמות, למרות פניותיו הרבות של בית המשפט בעניין זה. בית המשפט ציין, כי בפרשת שרון נ' לוי נקבע, כי במידה ובית המשפט הציע לצדדים לבצע את בדיקת סיווג הרקמות ומי מהצדדים סרב, גם בלי שנתן טעם סביר לכך, לא יוכל בית המשפט לחייבו לבצע את הבדיקה בניגוד לרצונו. אולם, במידה ויש בכוחה של הבדיקה להכריע בנוגע לסוגייה שבמחלוקת - אזי יש בסירוב לביצוע הבדיקה משום כבישת ראיה המסכלת את עצם עשיית הדין והאפשרות של הוצאתו לאור.

על כן, יכול סירוב זה לשמש ראיה שיש בה כדי להכריע בספק לחובתו של הסרבן. לפיכך, סירובה של התובעת להיבדק בדיקת רקמות, ללא טעם סביר לסירוב, משמש ראיה לחובתה. בית המשפט סירב לדון בשאלת יהדות התובעת, הואיל ונושא זה לא הובא להכרעה. עניין התביעה דנן נסוב רק בשאלת אבהותו של המנוח.

עוד הוסיף בית המשפט, כי אינו מוצא לנכון לדון בדבר שטרם בא לעולם, משמע בסיטואציה שאפשר שישונה רישום אם התובעת ע"י משרד הפנים מיהודיה לנוצרייה. ככל שהדבר אכן יתרחש בעתיד, יהיה על התובעת להתמודד עם המצב החדש שייווצר ועל השפעתו הישירה על הישארותה בארץ מכוח חוק השבות.