מהפכת הגיור: רק לפי ההלכה

עיקרי המלצות ועדת חלפון

1. הקמת רשות גיור ממלכתית חדשה - פעילות הגיור הממלכתי תרוכז מהיום ביחידת סמך ממשלתית אחת – "רשות גיור" וכל הגופים העוסקים בגיור יהיו כפופים ליחידה זו, כולל בתי הדין המיוחדים לגיור. רשות הגיור תייעל את הליכי הגיור ותפעל לקיצורם על-מנת למנוע סחבת מיותרת בין תקופת הלימוד למתן תעודת ההמרה. ראש מערך הגיור החדש והמנכ"ל ימונו בתוך חודש ויוגדרו כמשרות אמון שימונו על-ידי ראש הממשלה על-פי המלצתו של הרב עמר.

2. לא עוד חוסר וודאות: ועדה דיינים חדשה בראשות הרב עמר תפתור בעיות המקשות על המתגיירים - הרב הראשי, שלמה עמר אימץ את המלצות הוועדה ואף הודיע כי יקים צוות דיינים מיוחד לבחינת הסוגיות ההלכתיות המקשות על המתגיירים ויגבש מדיניות ברורה יותר לגיור אותה יאמצו הדיינים המגיירים. ככלל, הרב עמר ימשיך להיות הסמכות הלכתית של המערך החדש.

3. הוספת דיינים ושינוי באופן שכרם- המערך החדש יאויש ב-10 תקנים חדשים לדייני גיור אשר יאיצו את עבודתם של ביה"ד המיוחדים לגיור. שכר הדיינים ישונה ויינתן כשכר חודשי בהתאם לאחוזי המשרה ולא ייגזר ממספר הדיונים, על-מנת למנוע סחבת. מעבר לכך, דיינים נוספים יתגברו את בתי הדין המיוחדים לגיור בהמשך הדרך. המטרה להכניס רוח חדשה, פתוחה וידידותית יותר ולהגדיל את מספר המתגיירים בשנה.

5. שינוי מהותי בהגדרת תפקידו של שליח בית הדין - שליח בית הדין ייקרא מעתה "חונך למתגייר" ויהיה חלק מצוות מערך הגיור ולא חלק מבתי הדין המיוחדים לגיור, כפי שקיים היום. תפקידו יהיה לסייע ללומד לגיור בכל שלבי התהליך, לעודד תלמידים מתקשים ולסייע להם בפתרון בעיות מול בתי הדין. כיום, לדברי הוועדה, עומד שליח בית הדין כחסם משמעותי בפני המתגיירים הגורם לעיכובים בהשלמת התהליך.

6. פישוט וקיצור הליכים בירוקרטיים- יקוצרו באופן משמעותי התהליכים הבירוקרטיים הגורמים לסחבת מיותרת ולנשירה של לומדים באמצע התהליך. על כל אלה יופקד מנכ"ל מערך הגיור החדש שיכין "אמנת שירות" בסטנדרטים גבוהים אשר תכלול התחייבות ללוחות זמנים ונהלי עבודה מסודרים. יוקם מסד נתונים ממוחשב ארצי ואחיד, שינהל מעקב אישי אחר המתגיירים בכל שלבי התהליך.

6. ועדת שרים לענייני קליטה בראשות רוה"מ תכהן גם כועדת מיוחדת לגיור- הוועדה תקדם את נושא הגיור ותפעל להסרת חסמים ולפתרון בעיות. צעד זה, יציב את נושא הגיור על סדר היום הלאומי והציבורי ויסייע להגדיל את מספר המתגיירים. הוועדה תדון בשאלות דמוגרפיות ומנהלתיות כדי לקדם את הנושא.

7. הצמדת משפחה מלווה לכל מתגייר - כל הגופים המלמדים יהיו מעתה מחויבים לאתר ולהצמיד לכל מתגייר משפחה מלווה תומכת לצורך ליווי במהלך הגיור. פרופיל המשפחה יותאם לצרכי המתגייר.

8. קהילות דתיות שלמות ילוו את המתגיירים - רכזים קהילתיים יועסקו בשכר לצורך הפעלת קהילות מלוות ברחבי הארץ אשר יאמצו קהילות מתגיירות של עולים בערים השונות ויהיו אחראים לניהול המשפחות המלוות ולגיוס מתגיירים חדשים. המטרה, להעניק למתגיירים מערכת תומכת בתהליך ולשלבם בחברה הישראלית.

9. שיפור מערך הלימודים - מערכת ההכשרה והלמידה תעבור מתיחת פנים משמעותית, ויוכנסו תכנים רלוונטיים וחדשים למערך הלימודים ובעיקר תכנים חוויתיים לטובת הלומדים.

10. תקצוב פעילות עמותות פרטיות - מהיום תונהג מדיניות של "שמיים פתוחים" ותתוקצב באופן שווה פעילותם של כלל העמותות והארגונים המכינים לגיור ולא רק את המכון ללימודי היהדות.

11. הרחבת מערך ההסברה - תורחב ההסברה בקרב אוכלוסיית העולים והישראלים הוותיקים, במיוחד בקרב הציבור הדתי לאומי, כחלק מהגברת המודעות לנושא, לשינוי התדמית ולעידוד משפחות דתיות להתגייס למשימת הגיור.

12. יוגברו מאמצי גיוס ומניעת נשירה - תקציב ייחודי יינתן להגדלת מאמצי הגיוס ולפעילויות מיוחדות למניעת נשירה. כיום, נפלטים מן המערכת אלפים בשנה בשל חוסר טיפול בהם. כוח אדם מיוחד יוקצה לטובת הנושא ותפקידו יהיה לסייע לכל מתגייר להשלים התהליך.

13. אווירה נעימה בבית הדין: שיפור תשתיות - מקום ישיבת בתי הדין הרבניים יופרד ממקום הפעילות השוטפת של הרבנות. מעמד הקבלה לעם היהודי הוא מעמד חגיגי ומרגש, המחייב אווירה מתאימה, מנוטרלת ממראות היומיום של בתי הדין.

הרב הראשי לישראל הספרדי, הראשון לציון שלמה עמר, יהיה מעתה האחראי הבלעדי על מערך הגיור בישראל. כך הוחלט (יום ד', 6.2.08) בוועדת השרים לענייני עלייה, קליטה ותפוצות. החלטה זו הינה משמעותית, שכן היא תמנע למעשה כל בקשה מצד רפורמים או קונסרבטיבים להכניס גויים לעם היהודי שלא באמצעות גיור כהלכה - כך נודע ל-Nfc.

למרות שמדובר בצעד מהותי, שקשור בעיצוב העם היהודי בכלל והחברה הישראלית בפרט, לא הגיעו כל השרים החברים בוועדה להצבעה בנושא. מן הישיבה נעדרו שר הביטחון אהוד ברק ושרת החוץ ציפי לבני - וזאת למרות שהישיבה נערכה זמן קצר לאחר התכנסות של הקבינט הביטחוני המצומצם. כמו כן נעדרו ממנה שרים אחרים דוגמת רפי איתן. מי שכן נכחו היו שלושת שרי שס - אליהו ישי, אריאל אטיאס ויצחק כהן, וכן השר לקליטת עלייה יעקב אדרי.

אולמרט התערב

בישיבה נכחו גם נציגיהם של משרדים ממשלתיים שונים, בהם משרדי הקליטה, החינוך, הסוכנות היהודית, מערך הגיור במשרד ראש הממשלה, נציגי צה"ל, נציבות שירות המדינה, יועצים משפטיים ועוד. על בקשת השרים להעמיד את הרב עמר כאחראי הוערמו קשיים מצד הנציגים, וזאת עד לכניסת יושב-ראש הוועדה לישיבה. היו"ר, ראש הממשלה אהוד אולמרט, הרעים בקולו על הנוכחים, ונטל את זכות ההחלטה תוך שהוא קובע שהרב עמר יהיה האיש.

גם אולמרט וגם קודמו אריאל שרון מצדדים בכך שהגיור ייעשה על-פי ההלכה. בסופה של הישיבה הוחלט לקבל את היוזמה להקמת רשות ממלכתית, שתאיץ את הליכי הגיור בישראל. בכך אימצה הממשלה את המלצותיה של ועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל משרד הקליטה, ארז חלפון, המסדירה לראשונה, את הליכי הגיור בישראל. את פעילות הוועדה תיאם מזכיר הממשלה, עובד יחזקאל.

רשות הגיור הממלכתית

במסגרת יישום המלצות הוועדה, תוקם רשות גיור ממלכתית במהלך ארבעת החודשים הקרובים, אשר תסיר חסמים ביורוקרטיים ותאיץ את הליכי הגיור של אלפי עולים גויים, שעלו בשנים האחרונות מכוח חוק השבות. לבתי הדין המיוחדים לגיור יוספו דיינים מגיירים שיסייעו להגדיל את מספר המתגיירים.

תפקיד בלעדי לרב עמר

למעשה, הרב עמר ימשיך להיות הקובע גם לאחר שיסיים את תפקידו כנשיא בית הדין הרבני, וזאת באופן בלעדי. הוא זה שיחליט איך יהיה מבנה הגיור, מה יהיו ההגדרות ההלכתיות ומי יהיו הדיינים המגיירים. לרב עמר אין אנשים תחתיו, ולכן הוא ביקש להיות זה שקובע. מדובר בדמות מוסכמת, שכן מדובר באדם בעל אופי מתון. בציבור החרדי הספרדי אומרים כי הצבתו של הרב עמר ללא אפשרות החלפה, היא למעשה סימונו כיורש של הרב עובדיה יוסף.

תיגבור בעשרות רבים

הרשות החדשה תטפל בכל נושאי הגיור ואליה יהיו כפופים מערכות הלמידה ובתי הדין הרבניים. מטרתה היא לייעל את ההליכים ולהגדיל את מספר המתגיירים.

כמו כן, תוקם ועדת דיינים מיוחדת בראשות הרב שלמה עמר אשר תפתור בעיות הלכתיות המקשות על המתגיירים. בתי הדין המיוחדים לגיור יתוגברו בעשרות רבנים מתנדבים שימונו על-ידי הרב עמר באופן שיגרום להגדלת מספר המתגיירים. ראש הממשלה הודיע כי הוא תומך בהצעה, אך בשל אי הסכמה משפטית הנוגעת לפתיחת ערוץ חדש זה, החליטה הוועדה לדחות ההכרעה בעניין. אולמרט הורה לפעול למציאת פתרון מיידי שיאפשר הוספת הדיינים כאמור, ולאחר שיימצא, תאושר המלצה זו.

"משימה לאומית"

בישראל חיים כיום כ-300,000 עולים גויים (60% נשים, 40% גברים). כל שנה בממוצע נולדים לאוכלוסיה זו עוד 3,000 ילדים שאינם מוכרים כיהודים. מספר הלומדים השנתי לגיור עומד על כ-3,500 בשנה (לא כולל עולי אתיופיה). אולם בסופו של דבר רק כ-2,000 עוברים את התהליך, 1,300 מהם עולי מדינות חבר העמים. משנת 2000 עד 2006 התגיירו רק 6,000 עולים מחבר העמים.

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אמר כי "מדינת ישראל היא הבית הלאומי של היהודים, ולשמחתנו ממשיכים גם היום, יהודים מכל קצוות העולם, להגיע לישראל. אל לנו להערים עליהם יותר קשיים מאלו שכבר עברו בדרכם לכאן".

שר הקליטה,יעקב אדרי, אמר כי "גיור הלא-יהודים הוא משימה לאומית ואסטרטגית בעלת חשיבות מכרעת לעתידה של מדינת ישראל. היום אנו יוצאים לדרך חדשה ומאפשרים לעולים המעוניינים, להשתלב בצורה שלמה ומלאה בעם היהודי ובחברה הישראלית".

מנכ"ל משרד הקליטה, ארז חלפון, שעמד בראש הוועדה, אמר כי "מדובר במהפכה של ממש. מספר המתגיירים המועט מעיד על הבעיה הקיימת. הרשות החדשה תתמקד כולה בצרכים של המתגיירים - הם כבר בחרו להיות חלק מעם ישראל, עכשיו תורנו לאפשר להם לסגור מעגל. התגייסותו של הרב הראשי, שלמה עמר מוכיחה כי מדובר במשימה לאומית".

סקר משרד הקליטה

בסקר שערך משרד הקליטה (2006) בקרב עולים שאינם יהודים
עולה כי גיור פשוט וקל יותר ופתיחות וקבלת המתגיירים היו יכולים לעודד גיור.

בנוגע לעמדות כלפי הגיור עולה כי:

* 76% מהנשאלים העידו כי אין להם ביטחון שיקבלו בסוף התהליך
את האישור שהם יהודים- הפרמטר המרתיע ביותר;

* 69% העידו כי הם חוששים שרוצים לשנות את אישיותם;

* 80% העידו כי תהליך הגיור פוגע בחופש הבחירה שלהם לחיות את חייהם;

* 72% העידו שתהליך הגיור הוא ארוך וקשה.

צילום: כינוס ועדת השרים [צילום: יצחק אלהרר, סקופ 80]