מאסר ממושך לאחים שתכננו חסימה באיילון

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר (יום א', 3.2.08) עונשי מאסר ממושכים על האחים לוינשטיין, שהורשעו בתכנון לחסום את נתיבי איילון באמצעות הצתת כלי רכב. על מורדי לוינשטיין נגזרו 40 חודשי מאסר בפועל, ועל אחיו, אליצור לוינשטיין נגזרו -30 חודשי מאסר.

מדובר באירוע שהתרחש במאי 2005 במסגרת המחאות נגד ההינתקות. עפ"י האישום, הסיעו האחים לוינשטיין שני כלי רכב מסחריים לרחוב הסמוך למחלף קיבוץ גלויות בנתיבי איילון, והניחו בהם ביחד עם חברם אברהם לבקוביץ', חומרים דליקים. ביום שלמחרת הם הצמידו לכלי הרכב לוחיות זיהוי מזויפות, שמספרי שלדתם טושטשו מבעוד מועד. אחר כך הכניסו לאחד מכלי הרכב מזרון וצמיגים ושפכו חומרים דליקים. כשניסו להתניע את כלי הרכב במטרה להובילם לנתיבי איילון הם גילו כי תקלה טכנית מונעת זאת.הם נלכדו בידי המשטרה.

בהחלטה כתב השופט ג'ורג' קרא כי ההחמרה בעונשם מוצדקת בשל "תכנון מוקדם ומוקפד" של החסימה, המלמד על "תוכנית עבריינית מחושבת ומתמשכת ולא על מעידה חד פעמית". הוא הוסיף כי "הצתתם של שני כלי הרכב בנתיבי אילון בשעה שמונה ורבע בבוקר, כמוהו כ'הנחת מטען דליק' בעל כושר נפיצות הטומן בחובו סיכון לכל מי שמשתמש בדרך ומצוי בקרבתו באותה עת".

העובדה "שהנאשמים הורשעו אך בניסיון לבצע עבירה ולא הגיעו לכלל ביצוע העבירה המוגמרת וכי לא נגרמה כל תוצאה חמורה בפועל ולא נפגע מי מהמשתמשים בדרך, לא צריכה להיזקף לזכותם", כתב השופט, "שהרי לא מפאת רצונם הם נמנעה התוצאה אלא בשל התקלה ברכב והתערבותה המהירה של המשטרה, שעצרה אותם בטרם הוציאו תוכניתם מן הכוח אל הפועל".

על טענות הסניגורים כי "חלוף הזמן, עינוי הדין ושינוי העתים" וכן "אווירת פיוס מנשבת בקרב הציבור" מאפשרים "הטיית חסד לנאשמים והימנעות מענישה מחמירה ומרתיעה" הגיב השופט כי "חלק ניכר מן הזמן שחלף מאז הגשת כתב האישום ועד למתן הכרעת הדין, היה פרי של הגנה מתלהמת שעשתה כל אשר לאל ידה על-מנת לתקוע מקלות בגלגלי ניהול ההליך; פרוטוקול הדיון המוקלט לא נותר אילם וכל המעיין בו יוכל להיווכח בכך".

זאת ועוד, "קשה לי לקבל את דברי ב"כ אליצור לוינשטיין, עו"ד אשר אוחיון, באשר לעינוי הדין שנגרם לו, כאשר במהלך תקופת ניהול המשפט נישא הנאשם ואף הספיק להעמיד צאצאים. באשר לטענה כי לעת הזו אין כל צורך בענישה מרתיעה מכיוון שהרוחות נרגעו ואווירת פיוס מנשבת לה, ואל לו לבית המשפט להעכיר אווירה זו בענישה מחמירה, אומר זאת: ענישתו של בית המשפט אינה 'שבשבת' המושפעת מאווירה או מהלך רוח המנשב בקרב הציבור. חוטא אינו צריך לצאת נשכר על שום שנשתנתה לה האווירה, שעל-רקעה ביצע את עבירתו. ענישתו של בית המשפט צריכה להתחשב בחומרת העבירה, נסיבות ביצועה ואישיותו של העבריין ונסיבותיו האישיות ולא תושפע מאווירה זו או אחרת. כך גם מקובלים עלי דברי חברי, השופט כספי כי: 'איחוי קרעים רצון כולנו, איננו יכול להביא את החברה והדמוקרטיה להגיב בסלחנות על מעשים כאלה'"

השופט דחה באופן חלקי את דברי החרטה והבעת הצער מפי השניים "ובמיוחד דבריו וקריאתו של מורדי לוינשטיין באמצעות בא כוחו עו"ד נבות תל צור, כי טעה בבחירת הדרך ומבקש מחבריו שלא ינהגו כמותו. השנים כמו לבקוביץ, ביצעו את עבירותיהם על-רקע אידיאולוגי, וכל דבריהם ובאי-כוחם היום כי בבסיס מעשיהם היו מניעים אישיים לא אידיאולוגיים, הינו מלל שאיני מאמין לו. הדברים מתבססים על התנהגות הנאשמים במהלך חקירתם, הן במשטרה והן בשב"כ. אך דווקא העובדה שעבריין אידיאולוגי בטרם גזירת דינו קם ומביע חרטה וקורא קריאה, בניגוד לאידיאולוגיה שעמדה בבסיס מעשה עבירתו גם אם לסברת המדינה קריאתו היא מין השפה ולחוץ, ואין בה חרטה של ממש והיא נועדה לצורך התחשבות בעונשו, לטעמי ראויה זו להתחשבות מסוימת בגזירת דינו אף על עיתויה המאוחר והיותה חשודה ככזו שנועדה לצרכי התחשבות בעונש בלבד"

השופט גזר על מורדי לוינשטיין-40 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי ועל אליצור לוינשטיין-30 חודשי מאסר לריצוי בפועל, ו-12 חודשי מאסר על תנאי.