זכויות האזרח: חקירה פלילית בפרשת המצרר

ביום שאחרי פרסום דוח סופי של וועדת וינוגרד לאירועי מלחמת לבנון השניה, קוראת (יום ה', 31.1.08) האגודה לזכויות האזרח לפתוח בחקירה פלילית בחשד להפרת כללי המשפט ההומניטארי במלחמת לבנון השניה. האגודה דורשת הקמת גוף חוץ צבאי שיופקד על החקירה.

מאוכזבת מוינוגרד

בתגובתה אומרת האגודה כי יש "ליישם את המלצת הוועדה לחקור אירועים ופעולות צבאיות אשר על-פי החשד גרמו להפרה בוטה של כללי המשפט ההומניטרי". הדברים מתייחסים להמלצה של הוועדה "כי ראוי ונכון שמדינת ישראל תקיים בדיקה הולמת בכל מקרה שנשמעות טענות שלכאורה יש בהן ממש, על חריגות הכללי המשפט הבינלאומי". האגודה גם מביעה אכזבה קשה מהחלטתה של ועדת וינוגרד שלא לחקור לעומק בעצמה את החשדות הללו. מדובר לטענת האגודה בצורך לחקור "שימוש בפצצות מצרר בשטחים בנויים, הרג עשרות אזרחים חפים מפשע בהפגזת בנין המגורים בכפר קאנא וכן התבטאויות חמורות של שרים בממשלה אשר קראו 'לשטח כפרים שלמים' בדרום לבנון".

עוד נטען בתגובה כי בדוח הסופי אימצה הוועדה את עמדתה של האגודה לפיה "השימוש בפצצות מצרר בשטחים בנויים מהווה הפרה של עקרון ההבחנה בין אזרחים ללוחמים, בפרט לאור העובדה שתחמושת מצרר משאירה פצצות קטנות בזירת הירי, שהופכות אותה לשדות מוקשים נגד בני אדם".לפיכך היא מותחת ביקורת על החלטת הוועדה כאמור, שלא לחקור בעצמה סוגיות אלה "ולהסתפק בהערות כלליות, בהתבסס בין השאר על נכונותה של ישראל לחקור תלונות על פגיעה בלתי מוצדקת באוכלוסיה אזרחית. זאת, תוך התעלמות מהעובדה, כי התחקירים שבוצעו עד כה בנושאים אלו היו תחקירים שערך הצבא, אשר מטבע הדברים ועל סמך ניסיון העבר המר, אינם יורדים לשורש האמת".

נימוק מטריד ומקומם

כמו כן מותחת האגודה לזכויות האזרח ביקורת על אחד מנימוקיה של הוועדה לאי בדיקתן של הסוגיות - "חשש שתשמש ככלי תעמולה נגד ישראל". נימוק זה אומרת האגודה "מטריד ומקומם". היא מדגישה כי "מהות החקירה של האירועים ככלי חיוני בהתנהלות דמוקרטית מבוססת על היכולת לבחון את הדברים לאשורם ולעומקם ולא על-פי אמת מידה של הצטיירותם בארץ או בחו"ל.

האגודה שבה ומדגישה כי "אין די בהמלצת הוועדה לערוך בדיקה של ההגבלות על ירי פצצות מצרר לצורך שינוי הפקודות בעתיד וקוראת לפתיחת חקירה פלילית עצמאית של גורם חוץ-צבאי, לצורך בדיקת אחריותם האישית של כל המעורבים בשימוש בתחמושת מצרר בשטחים בנויים אשר גרם להרג אזרחים חפים מפשע".

כמו כן, קוראת למערכת הביטחון "למסור מפה של האזורים בהם הופלו פצצות מצרר כדי לסייע לגורמים הומניטאריים לנטרל את סכנת הנפלים שטרם התפוצצו ולחסוך בכך חייהם של אזרחים תמימים, אשר עדיין עלולים להיפגע מהם".

הוועדה: הטענות חלק ממאבק מדיני

עם זאת, הטענות של האגודה רחוקות מלהיות מדוייקות ולעיתים אף מנוגדות לדברים הנאמרים בדוח הוועדה. הוועדה מציינת כי קיבלה פניות רבות מאת פרטים ומאת ארגונים שונים בנושאי משפט בינלאומי ודיני המלחמה", ובסופו של דבר הוחלט להצטמצם להערות כלליות לגבי נושא זה. "מלחמת לבנון השניה גרמה נזקים חמורים של אובדן חיים עקירה של אנשים מבתיהם והרס רב בשתי המדינות. .. נזקים כאלה קורים במלחמה, עצם העובדה שנפגעו אזרחים או נפגעו תשתיות אזרחיות, כשלעצמה לא היוותה ראיה לכך שישראל לא שמרה על כללי המשפט הבינלאומי". הוועדה הוסיפה כי "טענות על פגיעה במשפט הבינלאומי היו חלק מרכזי במאבק המדיני, התודעתי והתעמולתי שליווה מלחמות בכלל ואת מלחמת לבנון השניה בפרט. הדברים היו נכונים גם לעת הלחימה ממש אך גם לזמן שלאחריה...לא מצאנו לנכון לעשות שימוש בחומר הרב שהועמד לרשותנו לצורך זה על-מנת להכנס לסוגיות שהן חלק מהמאבק המדיני ותעמלותי נגד המדינה".

חברי הוועדה דחו טענות על התבטאויות של נבחרים ואישי ציבור וכתבו כי באלו יש לטפל "כפי שמטפלים בהתבטאויות אחרות. אין צורך כי ועדת בדיקה במדינה דמוקרטית תעסוק בשאלת האחריות, משפטית או ציבורית של מי שמשמיע את עמדותיו בציבור. אם יש בהתבטאויות חריגות עבירה על החוק, הסמכות להחליט על הדרך הנכונה להתמודד עימן היא בידיו של היועץ המשפטי".

המצרר עוגן בתוכניות המבצעיות

הוועדה הקדישה נספח שלם לסוגיית המצרר ובניגוד לטענות האגודה לזכויות האזרח, מציינת הוועדה כי "השימוש בחימוש מסוג מצרר כשלעצמו אינו בלתי חוקי על-פי עקרונות המשפט הבינלאומי. יתירה מזו האפשרות של שימוש בחימוש כזה בזירת לבנון היתה כלולה במפורשת בתוכניות המבצעיות לזירת לבנון תוך התייחסות מפורטת למגבלות המוטלות על השימוש".

עוד נכתב בדוח כי לאחר שהתפרסמו "עובדות וטענות" בנושא הוא הועבר לבדיקת קצין בודק - אלוף גרשון הכהן והבדיקה העלה כי "לא נשמעה טענה על פגיעה באזרחים בפצצות מצרר במהלך המלחמה" עם זאת "אין מחלוקת כי חלק מהנפלים נמצאו בתוך הכפרים ובאזורים שבהם יש תנועת אזרחים רגילה וכי נפלים אלה גרמו למותם ולפציעתם של אזרחים לאחר הלחימה". מהבדיקה של הכהן עלה עוד, כי רק במקרה אחד נמצא "ירי ללא אישור אך למקומות מותרים" וכי "בעיות לגבי יעדי הירי היו קיימות רק לגבי שימוש במצרר בחיל התותחנים, שכן הירי על-ידי חיל האויר עמד בכל הדרישות".

לדברי חברי הוועדה לא ניתן היה לבדוק באופן מפורט את הסוגייה של המצרר אך הדגישו כי "במשך כל המלחמה היתה דאגה עקבית ואמיתית לצמצם פגיעה באזרחי לבנון". הוועדה אף המליצה לערוך בנושא "בחינה מחדש של הכללים והעקרונות האמורים לחול בצה"ל על שימוש בירי המצרר". זאת כדי להבהיר "את האזורים ואת התנאים שבהם מותר שימוש בחימוש מסוג מצרר". כמו כן המליצה כי הבחינה מחדש תיערך בשיתוף גורמים מחוץ לצה"ל עצמו" והמסקנות צריכות להבדק על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. עוד הם ממליצים כי "קיומה של הבחינה מחדש, עיקרי המלצותיה , בכפוף לשיקולי ביטחון מידע יפורסמו ברבים".