הרב נעלב שוב מהשופטת: היא קראה לי קוף

שופטת בית משפט השלום בירושלים, מלכה אביב, הדנה בתביעות של בנק ירושלים נגד הרב צבי ואברהם ביאלוסטוצקי, בשני תיקים נפרדים, נקטה צעד נדיר במאמציה למנוע מהשניים לעכב את ההליכים נגדם באמצעות הגשת בקשות לפסילתה, על סמך ציטוטים מהערות שלה בדיונים. בהחלטה לדחות עוד בקשת פסילה כזאת הודיעה השופטת אביב כי מעתה יוקלטו כל הדיונים. "נקעה נפשי מן הדרך שבה נוקטים המבקשים בניסיונם להלך עלי אימים", כתבה השופטת.

באחרונה דחתה נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש ערעור שהגיש הרב צבי ביאלוסטוצקי על סירובה של השופטת לפסול את עצמה משום שציטטה באחת הישיבות משירו של אריק איינשטיין "אדוני השופט... אז מכרתי לו בית שלא היה שלי". הרב טען כי לא זו בלבד שהערתה של השופטת מלמדת כי גיבשה עמדה נגדו, וכי היא החליטה שמכר בית לא שלו, אלא שזוהי גם השפלה המצדיקה את פסילת השופטת. גם בדברי השופטת כי לפני הדיון בדקה באינטרנט וראתה הרבה תיקים של בנק ירושלים נגדו, ראה הרב עילה לפסול את השופטת. השופטת אביב הגיבה על טענותיו וכתבה כי נראה שכל דרישת ביאלוסטוצקי לפסול אותה נועדה לעכב את ההליכים. אשר לציטוט מהשיר, ציינה כי בא כוח בנק ירושלים, עו"ד רן שבירו, טוען כי ביאלוסטוצקי יחד עם אחרים מכרו דירות שאינן קיימות (ע"א 8844/06).

לאחר שנדחתה בקשת הפסילה בעניין השיר, הוגשה שוב בקשה לפסול את השופטת, בשני התיקים, והפעם משום שהביעה תמיהה באוזני עורך דינו של אחד הביאלוסטוצקים כיצד ייתכן שלקוחו "לא ראה דבר, לא שמע דבר ולא אמר דבר", כמעשה הקופים בביטוי הידוע. התגובה לא איחרה לבוא משני הביאלוסטוצקים: השופטת נדרשה לפסול את עצמה על ש"קראה לביאלוסטוצקי קוף".

ניסיון פסילה הזוי

"אני דוחה את שתי הבקשות בשאט נפש", כתבה השופטת בהחלטתה לדחות את בקשת הפסילה. "כל מטרתם של המבקשים היא למנוע את המשך בירורם של תיקים אלה ולהביא לכך שהליכים אלה - על מאות עמודי הפרוטוקול (230 עמודים בתיק 2194/04 ו- 208 עמודים בתיק 1628/04), עשרות שעות של ישיבות, אין-ספור בקשות והחלטות - יתחילו מראשיתם. לשם השגת המטרה, לא בוחלים המבקשים בכל דרך, לרבות ניסיונותיהם להתנגח אישית בבית המשפט וליצור "מתח" ביני לביניהם בבחינת 'יש מאין'. מעולם לא כיניתי אדם בשם 'קוף' או בכינוי פוגע אחר - לא בתיקים אלה ולא בתיקים אחרים. מעולם לא העלבתי', 'עקצתי' או פגעתי במי מן המבקשים או בני משפחתם - באף לא אחד מן התיקים הנדונים. אין לי ולא כלום עם המבקשים ובני משפחתם זולת מה שלפני בתוך התיק. ניסיונם של המבקשים לטעון כאילו אני נגועה 'במשוא פנים' הינו ניסיון מופרך מיסודו והזוי לחלוטין".

השופטת אביב הוסיפה כי הערתה לעורך הדין שיקפה בדיוק את המציאות שניסו ביאלוסטוצקי ועדה נוספת מטעמו ליצור בתשובותיהם. "תיארתי את עדותם כמי ש'לא ראה, לא שמע ולא אמר דבר'", כתבה השופטת. היא הוסיפה כי אינה זוכרת אם השתמשה ממש במילים "שלושת הקופים", אך "ביטוי זה הוא ביטוי שגור ומקובל ואיני רואה כל פגם בשימוש בו, בין אם הוא הוזכר בצורה מפורשת ובין אם לאו". וכדי להוכיח זאת טרחה השופטת ומצאה לפחות פסק דין אחד של בית המשפט העליון (בש"פ 372/87 שניר נ' מדינת ישראל), ושני פסקי דין של בתי משפט מחוזיים (מחוזי (ב"ש) ע"פ 7155/01 צמרת מועדוני ביליארד נ' מדינת ישראל; מחוזי (ת"א) ת"פ 290/95 מדינת ישראל נ' צברי בהערת שוליים 274), שבהם השתמשו השופטים בביטוי זה כדי לתאר התנהגות בעלי דין או עדים. "מעולם לא היה ביטוי שיגרתי ונפוץ זה, בסיס לפסילת שופט", סיכמה השופטת.