פסק דין: חברת הביטוח תשלם את מלוא הנזק

אתי שניצר תבעה את מנורה חברה לביטוח בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה לאחר שביתה נפרץ ותכולתו נגנבה. הנזק הסתכם בסך של 13,740 שקל. כשפנתה לחברת הביטוח וביקשה לממש את פוליסת "רימון לדירה" נאמר לה שהפוליסה אינה חלה משום שלא התגוררה בדירה בזמן הפריצה ושהתה בחו"ל למעלה מ-60 יום.

שניצר השיבה שתאריך הפריצה המדויק אינו ידוע ומשכך אין לקבל את הטענה בדבר החרגה ויש לפצותה בגין מלוא הנזק. "יש לתת לפוליסה פרשנות שההחרגה נכנסת לתוקף כעבור 60 יום והפריצה התבצעה בתוך 60 הימים. מכאן שהדירה היתה מבוטחת כדבעי".

בכתב ההגנה טענה חברת הביטוח מנורה שפיצתה את התובעת בסך של 1,000 שקל לפנים משורת הדין. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה בקובעה שהמקרה נופל בגדר החרגה כדלקמן: "דירה שאינה תפוסה; דירה המבוטחת על-פי הפוליסה ואשר היתה פנויה למעלה מ-60 יום או שבפועל לא התגוררו בה באופן סדיר יותר מ-60 יום רצופים". חברת הביטוח ביקשה לתת לפוליסה פרשנות לפיה בכל מקרה שבו התובעת שהתה מחוץ לדירה במשך תקופה העולה על 60 יום ההחרגה נכנסת לתוקף ואין זה משנה אם הפריצה אירעה לפני או אחרי שחלפו 60 הימים האמורים.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר קיבל השופט גד אנגל, את התביעה וחייב את חברת הביטוח לשלם לתובעת, לאחר קיזוז הסכום ששולם, סך של 12,740 שקל בתוך 14 יום. לדבריו, הנתבעת לא הוכיחה את ההחרגה ואת פוליסת הביטוח, שנוסחה על ידה, יש לפרש לרעתה. "כידוע כלל הוא בפרשנות הסכמים כי במקרים שבהם 'כפות המאזניים מעוינות', יש לפרש את ההסכם לרעת מנסחו ומכאן שמבין שתי הפרשנויות שולטת הפרשנות שמקלה עם התובעת. בנסיבות העניין שבו הנתבעת טוענת להחרגה, נטל ההוכחה כי הפריצה התרחשה מעבר לתקופת ה-60 ימים האמורים, רובץ לפתחה, והיא לא עמדה בנטל זה ולא הוכיחה את מועד הפריצה".