78,000 עסקים לא רוצים לתרום לקהילה

היקף התרומה הכספית של העסקים בישראל למעורבות בקהילה, עמד בשנת 2006 על כ-1.1 מיליארד שקל. המינהל למחקר וכלכלה במשרד התעשיה, המסחר והעסוקה, מעריך כי בשנים הקרובות יגדילו העסקים את תרומותיהם לקהילה - בסדר גודל של 200 מיליון שקל מדי שנה. נציין, כי התרומה לקהילה נושאת בחובה גם הטבות מבחינת המיסוי וההטבות המתקבלות מהמדינה.

78 אלף עסקים דיווחו שאינם מעוניינים להשתלב בפעילות כזאת. בתמ"ת גורסים, כי השיעור הגבוה של עסקים שדיווחו כי מעורבות קהילתית אינה תורמת כלכלית לעסקים (66%) "אינה מפתיעה". לדעת המשרד "נראה כי הגישה הרואה במעורבות עסקים למען הקהילה חלק מהאסטרטגיה הכלל-עסקית לא חילחלה עדיין למודעות של כלל העסקים. חלק ניכר מהעסקים המעורבים בקהילה 'נגררו' למעורבות מבלי שחשיבותה הופנמה קודם ברמות הניהול הבכירות של העסק".

למעלה מ-11.5 אלף עסקים בישראל היו מעורבים בפעילויות למען הקהילה, 7.6 אלף עסקים התנסו בעבר בפעילות בקהילה והפסיקו אותה, ואילו כ-15 אלף עסקים שלא היו מעורבים בפעילות כזאת "מעוניינים להשתלב בה בעתיד".

למעלה מ-66% מהעסקים בישראל סבורים שמעורבות עסקים בקהילה אינה תורמות לפעילות הכלכלית. בקרב עסקים המעורבים בפעילות בקהילה, שיעור הסבורים שמעורבות בקהילה אינה תורמת לפעילות הכלכלית מעט נמוך יותר (55%), בעוד שבקרב עסקים שדיווחו כי אינם מעוניינים לפעול בקהילה הגיע שיעורם ל-75%.

הניתוח מתבסס על כ-2,000 עסקים שבהם עבדו 2 שכירים ויותר, המייצגים כ-125 אלף עסקים בישראל. יותר מ-90% מסך התרומה הכספית של העסקים לקהילה מקורם מתאגידים גדולים במיוחד (כ-450 עסקים), בעוד שיתרת התרומה (כ-105 מיליון שקל) מגיעה משאר העסקים (כ-11,150) שביניהם עסקים קטנים, בינוניים וגדולים - עד 200 עובדים.

הגידול בתרומות מוסבר בהמשך המגמה שהחלה במלחמת לבנון השנייה, שהגדילה את מעגל התורמים והביאה להעלאת רף התרומות. האומדן הכספי של התרומות אינו לוקח בחשבון את תרומותיהם של עסקים "בשווה כסף", כגון העברת עודפי מזון וחלוקתו לנזקקים, ואינו כולל את שכר העבודה המשולם לכ-6,000 העובדים בעסקים הפועלים במסגרת אחריותם החברתית למען הקהילה.

צילום: 90 מהתרומות מגיעות מתאגידים גדולים