עיטור בובר-רוזנצוויג יוענק לורטהימר

המועצה הגרמנית המתאמת לשיתוף פעולה בין ארגונים נוצריים ויהודיים תעניק לתעשיין הישראלי סטף ורטהימר את עיטור בובר-רוזנצווייג. העיטור יוענק לוורטהימר בטקס שיתקיים ב-2 במרס בדיסלדורף, גרמניה, בפתיחת "שבוע האחווה" השנתי. במהלך ביקורו בגרמניה ייפגש ורטהימר גם עם הקאנצלר הגרמני הורסט קוהלר.

במסגרת הענקת העיטור יצויין חזונו של התעשיין וח"כ לשעבר ורטהימר, בנושא המזרח התיכון, הדוגל בקידום השלום דרך התעשיה, דוגמת מודל גן התעשיה תפן. זאת לאחר שב-27 השנים האחרונות ייסד ורטהימר שישה פארקים תעשייתיים, חמישה בישראל ואחד בגאבז, טורקיה- כולם בנויים ומנוהלים על-פי המודל המקורי בפארק התעשיה בתפן, מודל המבוסס על חמישה עקרונות: תעשיית ייצוא מתקדמת, הכשרה טכנית ויזמית על רמה גבוהה, דו-קיום בשלום, אירועי תרבות, וסביבת חיים נעימה.

על-פי תפישתו של ורטהימר, הדרך הבטוחה ליציבות כלכלית באזור המזרח התיכון, שאין בו את משאב הנפט, היא על-ידי יצירת תעשיה המכוונת לייצוא.

לטענתו, תפישת עולם זו הוכחה כבר בגליל, שבו אוכלוסיה בת מיליון תושבים, חציה יהודים וחציה ערבים. באזור הגליל סיפקו גני התעשיה של ורטהימר תוכניות הכשרה איכותיות, יצרו מקומות עבודה ופיתחו תעשיות ייצוא. כל אלה אפשרו ליהודים, ערבים, דרוזים וצ'רקסים לעבוד יחד בהרמוניה. שיעור האבטלה בגליל עומד על 4% בלבד, לעומת 7% במדינה. יחד עם מפעל הדגל "ישקר" (החברה שייסד ורטהימר בשנת 1982, לכלי חיתוך מדויקים ממתכת), מייצרים גני התעשיה של ורטהימר בישראל מכירות שנתיות בשווי של 2.7 מיליארד דולר.

עיטור בובר-רוזנצוויג, שניתן לראשונה בשנת 1968, מכבד יחידים, יוזמות או מוסדות המקדמים הבנה בין קבוצות אתניות ודתיות. בין הזוכים בפרס בעבר היו פרידריך דיררנמט (1977), יצחק בשביס זינגר (1981), קיבוץ נווה שלום (1987), סר יהודי מנוחין (1989), לאה רבין (1998), ד"ר יושקה פישר (2003), דניאל בירנבוים (2004).

העיטור הוא על שמם של מרטין בובר (1878-1965) ופרנץ רוזנצווייג (1886-1929), שני פילוסופים יהודיים-אירופיים מרכזיים במאה ה20, ששיתפו פעולה בתרגום התנ"ך לגרמנית.

כמו ורטהימר, ברח גם בובר מגרמניה הנאצית בשנות ה30 המאוחרות, ועלה לישראל. כמו כן גם בובר וגם ורטהימר, קיבלו את פרס ישראל, הפרס המכובד ביותר המוענק בישראל - בובר בשנת 1958, ורטהימר בשנת 1991.