תביעה: שכן זרק כסאות של שכנתו מהמקלט

דיירים רבים מאחסנים רכוש פרטי במקלטים המהווים רכוש משותף. מדובר בנוהל פסול והעיריות נלחמות בנגע זה באמצעים שונים. במקרה הבא כיסאות פרטיים של דיירת שאוחסנו במקלט היוו עילה לתביעות הדדיות.

יפה אלון תבעה את שאול לוי בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שזרק בחודש יולי אשתקד, שני כיסאות ממתכת, מתוך שישה, שאוחסנו במקלט. לדבריה, עליו לפצותה בסכום של 400 שקל, שווי הכיסאות.

לוי הודה שזרק את שני הכיסאות ולדבריו, הדבר נעשה מתוך כעס לאחר שקיבל מכה ברגלו מאחד הכיסאות וסבר שמדובר בגרוטאות. לוי הגיש נגד אלון תביעה שכנגד על סך 3,000 שקל בה נטען שהכיסאות הונחו באופן רשלני ומועד לנפילה. כמו כן שנזקק לטיפול רפואי והוא צירף אישור עם תאריך מחודש אוגוסט, חודש לאחר המקרה. באישור נכתב: "שטפי דם מתחת לציפורניים בבוהנים, יותר ברגל שמאל עקב חבלה".

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר קיבלה השופטת אנה שניידר, את תביעתה של אלון ודחתה את תביעתו של לוי. לוי חויב לשלם לאלון 550 שקל בתוך 30 יום. "הואיל ומדובר ברכוש שאינו שייך ללוי והנמצא במקלט, לא היתה לו זכות לזרוק את הכיסאות אשר היה ברור ששייכים לאחד מדיירי הבניין, גם אם סבר שמדובר בגרוטאות. מדובר בפגיעה שלא כדין בקניין הזולת ועל לוי לפצות בשל כך את אלון בעלות הכיסאות".

בהתייחס לתביעה שכנגד קבעה השופטת שלוי לא הוכיח את מידת הפגיעה שנגרמה לו מן הכיסאות. "צירוף אישור רפואי לאחר כחודש ימים מיום האירוע הנטען פועל לרעתו של לוי, הואיל ויש בפרק הזמן שחלף כדי לנתק את הקשר הסיבתי שבין האירוע לממצאי הבדיקה הרפואית. אין באישור כדי להצביע באופן חד-משמעי על מקור החבלה ובוודאי שאין בו כדי להוכיח שהמקור הם הכיסאות נשוא התביעה והתביעה שכנגד".