"המשתמט האמיתי - אולמרט"

כשבוע לפני הגשת הדוח הסופי של ועדת וינוגרד הבוחן את תיפקוד הדרג המדיני והצבאי בזמן מלחמת לבנון השנייה מציגים ההורים השכולים בפני הכנסת סקירה אלטרנטיבית. בישיבה מיוחדת בכנסת, בנוכחות לוחמי מילואים, הורים שכולים וחברי כנסת מכל סיעות הבית, הציגו המשפחות השכולות דוח אלטרנטיבי הנושא את הכותרת "איך נפלו גיבורים".

נציג המשפחות השכולות, משה מוסקל, אביו של רפנאל, חייל ביחידת אגוז, אשר נהרג מפגיעת טיל בקרב בכפר מרון א-ראס בדרום לבנון, טען כי המשפחות השכולות לא שואלות למה יצא הדרג המדיני לקרב אלא איך, זאת מתוך רצון לברר מי אחראי לכשלי המלחמה וכיצד ניתן למנוע הישנות מקרים אלה בעתיד.

הסקירה כי ראש הממשלה כשל באופן אישי במספר נקודות:

א.יציאה רשלנית למלחמה;
ב. אי הבנת מהות המלחמה והמסקנות המתבקשות מכך;
ג. כישלון בהפעלת צבא ההגנה לישראל אשר בא לידי ביטוי באי גיוס מערך המילואים בזמן, הפעלה כושלת ולא תכליתית של צבא היבשה;
ד.הפקרת העורף הישראלי - תוך כדי התעלמות ממצב החירום בעורף.

הסקירה מצביע על ראש הממשלה כאחראי על השחתת מידות וערכים, השחתה אשר באה לידי ביטוי במינוי הבלתי ראוי לתפקיד שר הביטחון של אדם חסר ידע וניסיון בתחום (עמיר פרץ, א.ב.), הפקרת חיילים החטופים, והכשלת מינוי ועדת החקירה הממלכתית, אשר פעולתה שובשה ועוכבה על-ידי ראש הממשלה עצמו.

בניגוד לדוח ועדת וינוגרד, אשר לא ידוע אם ימליץ על מסקנות אישיות, סקירת המשפחות השכולות קוראת לראש הממשלה להתפטר מיידית מתפקידו, במידה שלא יעשה זאת קוראים בני המשפחות השכולות לחברי הממשלה והכנסת למלא את חובתם הלאומית ולפטרו.

המשפחות השכולות הגישו את הסקירה אלטרנטיבית, תחת הכותרת "איך נפלו גיבורים". בסקירה ניתן למצוא תחקירים על הנסיבות שבהן מתו יקיריהן של המשפחות.

זיכרון רחוק

הסקירה גם כוללת פרק של מסקנות, ובמסגרתו יש גם מסקנות אישיות, כשהמרכזית שבהן היא המסקנה שראש הממשלה חייב לסיים את תפקידו לאלתר. "בזמן שחלף מאז תום המלחמה ועד עצם הימים האלו מבקש ראש ממשלת ישראל מר אהוד אולמרט להשכיח את קיומה מלב אזרחי המדינה", נכתב בסקירה. "כל דרך, ולו הנלוזה ביותר, ראויה מבחינתו להשגת מטרה זו. היטב זכורה לנו התבטאותו כי המלחמה הפכה עבורו ל'זיכרון רחוק'."

"אם לא די בכך, במו אוזננו שמענו את ראש הממשלה אומר: 'נס עשה לנו הקדוש ברוך הוא, שיצאנו למלחמה וגילינו את כל הכשלים'. עמיר פרץ, שר הביטחון לשעבר, מדבר על 'שנת הפיכחון' בה אפשרה לנו המלחמה לגלות ולתקן את הטעון תיקון באופן שבו מתנהלים הצבא והממשלה.

"האנשים האלה, האם הם שומעים ומבינים את מה שפיהם מדבר? האם הם זוכרים על-חשבון מי ועל חשבון מה מתאפשר להם, למנהיגים המכובדים, להתפנות עתה לשיפור כל הטעון תיקון? על איזה נס ישוחח ראש הממשלה עם האם שעל קבר בנה הגיבור, במלאת שנה לנפילתו, אמרה: 'הכול היה לחינם'.

השתמטות מאחריות

המשפחות השכולות האשימו בהשתמטות מאחריות: "מאמצע התמוז, עת נפלו שמונה מבנינו ונחטפו אהוד ואלדד ובמשך 34 יום, מימשו עשרות אלפי חיילים בסדיר ובמילואים ואלפים אחרים בכוחות הביטחון וההצלה את אחריותם האישית לבטחון המדינה. רבים מתוכם באו להתנדב ממרחקים ורבים יצאו לחזית מבלי שנקראו. עיקרון האחריות האישית לא הוטל אצל אף אחד מהם בספק. נהג הטנק, לוחם ההנדסה ומפקד גדוד הרגלים ידעו היטב מהו תחום האחריות שמחובתם למלא. לעומתם ניצבים ראש הממשלה ושריו, אנשי הפיקוד העליון. לאנשים אלו, ששלחו את רבבות החיילים למלחמה, לא התברר עד היום עיקרון לקיחת האחריות האישית והלאומית. הם אינם מבינים כי אין הם שונים מכל אזרח וחייל במדינת ישראל. דווקא הם, האמורים להדגים בהתנהגותם לכל אחד כיצד ממלאים חובה אזרחית והאמורים להמחיש מדוע אין זה מוסרי להשתמט משירות שעה שאחרים נושאים בנטל, דווקא הם משתמטים מאחריותם".

יותר שיקול דעת

הם התייחסו גם ליום שאחרי: "שואלים אותנו מה יהיה לאחר שייקח ראש הממשלה אחריות על מעשיו ויתפטר. שואלים אותנו מי יבוא אחריו. שואלים האם זה שיבוא אחריו יהיה טוב יותר. אומרים לנו כי דבר לא ישתנה. אנו לא נוקטים עמדה פוליטית. אנו מדברים על ערכי היסוד של החברה ואנו אומרים: השמירה על ערכי היסוד המלכדת את כולנו כעם, אם אכן תקרה, תהיה דבר גדול מאוד. צעד כזה, של לקיחת אחריות אישית, אם יינקט על-ידי ראש הממשלה, יהווה תרומה מכרעת לסיומו של משבר האמון השורר היום בין העם להנהגתו, גם הצבאית אבל בראש ובראשונה ובעיקר, המדינית. צעד כזה גם יהווה תקדים מרתיע. שרים בממשלות שתכהנה בעתיד לא יאשרו עוד יציאה למלחמה לאחר דיון בן שעתיים ולא יצביעו עוד בעד ונגד דברים שאינם מובנים להם כלל. לנגד עיניהם תעמוד תמונתו של אהוד אולמרט המתפטר מתפקידו. הידיעה שהחלטות מרושלות בנושאים של חיים ומוות תביא אותם אל סוף דרכם, ודאי תגרום לפוליטיקאים יתר שיקול דעת וזהירות.

"מאוד ייתכן שהתובנה שאנו עם שאינו חדל לאבד מבניו במלחמות תתחדד בתודעתם של מקבלי ההחלטות ומרגע שיבינו השרים את גודל אחריותם האישית תרעדנה ידיהם לפני שירימו אותן בהצבעה לתמיכה ביציאה למלחמה נוספת".

לא מרפים ידיים

"ובל יעז איש לטעון כי אנו מחלישים ומרפים את ידי מנהיגינו. אין בדברים הבאים כדי לרפות את ידיהם של קברניטי העם הזה מלקבל החלטה על יציאה למלחמה נוספת. ההפך הוא הנכון. אנו באים לחזק ולתקן, כדי שממשלות ישראל לדורותיהם יקיימו את הדיונים על יציאה אפשרית למלחמה באופן מתמיד והרבה לפני שמלחמה עלולה לפרוץ. במעשינו אנו מבקשים למנוע את בואה של מלחמה נוספת אך אם זו תבוא, לפחות נוכל לדעת כי נעשו כל המאמצים למנוע אותה ובמקביל נעשו כל ההכנות להצלחתה.איננו רוצים בנפילתם של בנים שקורבנם ייחשב לקורבן שווא", לשון הסקירה.

העבודה על הדוח נערכה במשך חודשים ארוכים, בסיוע מועט של הצבא, במהלכה נאספו תחקירים רבים, פרוטוקולים וגם היתה התבססות על מסקנות הביניים של ועדת וינוגרד.