"שכול הוא מכנה משותף חזק יותר מאמונה"

הקטל בכבישים ממשיך לגבות מחיר כבד ולהוות אחד הגורמים הראשיים לתמותה בישראל. מעגל משפחות השכול גדל מדי יום, ועימו תחושת האובדן. משרד הרווחה בשיתוף "הרשות הלאומית לבטיחות הדרכים" ועמותת "יד לנקטפים", מפעיל בשנים האחרונות, קבוצות תמיכה בפריסה ארצית למשפחות שכולות מתאונות דרכים.

קבוצות התמיכה, מסייעות בהתמודדות עם האובדן הקשה. מטרת הקבוצה היא ללמוד ביחד איך לחיות בצל האסון, ולתת הזדמנות לדבר בחופשיות על הקשיים שעולים בעקבותיו. כל קבוצה מונה כ-15משתתפים בפעילות הנמשכת עד שנתיים, ומונחית על-ידי אנשי מקצוע בעלי ניסיון בהנחיית קבוצות תמיכה למשפחות שכולות.

מרכז הסיוע של משרד הרווחה לנפגעי תאונות דרכים, פועל על-פי חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני משפחה) התשס"ב-2002. החוק מקצה משאבים למשטרה למיסוד ההודעה למשפחות, ומכיר בפעילות עמותת "יד לנקטפים" בהפעלת קבוצות תמיכה. עד למיסוד החוק, לא הוכרו משפחות אלו על-ידי המדינה, ולא היו זכאיות לתמיכה שיקומית.

ציפי הלוי, ממקימות עמותת "יד לנקטפים" ואם שכולה מזה כמה שנים, מספרת על תהליך חקיקת חוק הסיוע, בו השתתפו היא ובעלה, מיכה. "בעלי ואני פנינו לשרי העבודה והרווחה ואף אחד לא הסכים להתעסק עם העניין עד בניזרי. גם הביטוח הלאומי עמד על רגליו האחוריות, עבורו זאת עוד עבודה".

לדבריה של הלוי, שר הרווחה דאז, שלמה בניזרי, היה זה שהעביר את חוק הסיוע בכנסת, ומאז משרד הרווחה מתקצב את העמותה, ומאפשר הפעלתן של קבוצות התמיכה. קודם לכן, פעלו הקבוצות בתקציב שהתבסס על תרומות, והופעלו על-ידי מתנדבים. הלוי מדגישה את חשיבות קבוצות התמיכה. "הקבוצות עוזרות מאוד בהתמודדות. שכול הוא מכנה משותף חזק יותר מאמונה ומיחידה קרבית. המשפחה השכולה היא משפחה בסיכון גבוה: דיכאון, מחלות, קשיים בעבודה ואף ירידה לסמים. כפי שקיימות מסגרות תומכות למשפחות שכולות של משרד הביטחון, גם כאן אין הבדל שכול זה שכול".

יושב-ראש עמותת יד לנקטפים, חיים שפירא, מסר שכל עזרה נוספת למשפחות השכולות, תהיה מבורכת.

* לאתר יד לנקטפים