"המחוזי" ביטל פסק הבוררות במשפחת הרב

בהחלטה חריגה הורה (יום ב', 14.1.08) בית המשפט המחוזי בירושלים לבטל פסק בוררות של בי"ד לממונות בשל "פגיעה בהליך תקין". השופטת רות שטרנברג אליעז קבעה כי "לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו".

מדובר בפרשה "משפחתית" שתחילתה בהלוואה שניתנה על-ידי הרב אברהם מרדכי ספרין לאחותו וגיסו ישכר וחוה ז"ל שטוקהמר לצורך רכישת דירה. הרב ספרין הלווה לאחותו ובעלה סכום של 110 אלף דולרים שניתן נגד שטר חוב וערבות של האב המנוח, הרב שלום ספרין. ההלוואה ניתנה ל-10 שנים אך הללו חלפו וההלוואה טרם סולקה. כמו כן הלכו לעולמם אחותו של הרב ספרין, חוה שטוקהמר וגם הוריו של הרב ספרין. הרב ספרין תבע את גיסו האלמן, ישכר שטוקהמר.

שטוקהמר: השטר מזויף

שטוקהמר סירב להתדיין עם גיסו בבית הדין הרבני בירושלים, אך בסופו של דבר חתמו על שטר בוררות להתדיין בבי"ד לממונות של המועצה הדתית בירושלים. שטוקהמר טען עם זאת, כי כלל לא הסכים לבוררות זו ולא חתם על השטר. לדבריו, השטר שהוצג בפני בית הדין מזויף. ביולי 2007 נדחתה התביעה על-ידי דייני בית הדין לממונות הרב חיים וידאל, הרב מאיר קהאן והרב זאב ציצוביץ. בפסק הדין הם כתבו כי הרב ספרין, התובע, "לא בירר את טענותיו די הצורך וניצל את זכות השתיקה שלא בתום לב... במקרים רבים התובע אף סתר דבריו בעובדות שהציג. לא פעם השיב לשאלות ביה"ד תשובות מתחמקות בכוונת מכוון ולא היה ניתן לעמוד על דיוקם של דברים". הדיינים קבעו כי "דינה של תביעה זו להידחות מצד ש'הדין מרומה'". הם הוסיפו וקבעו כי "שטר החוב שהוצג בפניהם לא 'קוים' כנדרש... אין ביכולתו של הרב ספרין לתבוע את שטוקהמר על-סמך שטר זה".

הרב ספרין פנה לקבלת סעד בבית המשפט המחוזי בירושלים. הוא דרש לבטל את פסק הבוררות בטענה כי "נפל פגם בהליך מינוי הבוררים. לא ניתנה לו הזדמנות נאותה לחקור את שטוקהמר ולהביא חוות דעת גרפולוגית לסתירת הטענה כי השטר זויף". הרב ספרין טען עוד כי "נתקל בקושי לקבל לידיו את פרוטוקול הדיונים ואת השטר המקורי שנמסר בזמנו לבית הדין, וכי ההחלטה ניתנה למרות פנייתו לבית הדין בבקשה לקביעת מועד נוסף לחקירת שטוקהמר". עוד טען כי "הרב ציצוביץ חתם על ההחלטה למרות שלא ישב בדין בישיבות שהתנהלו בהרכב הרב וייס ולא ניתנה לו הזדמנות להתרשם ישירות מאותות האמת". תוכנו של הפסק לטענתו "מנוגד לתקנת הציבור".

"לא רציתי לצער את אמי"

בהחלטה לבטל את פסק הבוררות, ציינה השופטת את טענתו של הרב ספרין כי פרוטוקול הדיון בבית הדין לא שיקף את עדותו "90% מדברי לא נרשמו", טען. הוא ציין כי לא הופיעו הסבריו לפיהם "נתן את כספי ההלוואה לבקשת אביו המנוח לאחותו ולשטוקהמר שהיה נשוי לאחותו, לצורך רכישת דירת המגורים של בני הזוג. לימים נפטר האב וסמוך לאחר הגשת התביעה נפטרה אף אחותו ממחלה קשה". הרב ספרין סיפר עוד על הרקע לתביעה המאוחרת: "המתנתי הרבה שנים כי ידעתי שאין ממי לגבות. גם לא רציתי לצער את אמי. מעת שאמי לא תפקדה אז הגשתי את התביעה לבית הדין הרבני".

השופטת הוסיפה כי השתכנעה בגרסת הרב ספרין לפיה "נפגעה זכותו להליך תקין, הכולל הבאת ראיות לתמוך בתביעתו וחקירת שתי וערב של שטוקהמר, הדרושה לחקר האמת. בנסיבות אלו הוכחה עילת הביטול עלפי סעיף 24(4) לחוק הבוררות".

היא ציינה כי עילת ביטול פסק הבוררות מייתרת את הדיון בעילות ביטול נוספות בהן "מינויו של דיין שעלה לגביו ספק לניגוד עניינים וצירוף חתימתו של דיין שלישי שלא ישב בדין במהלך שמיעת הראיות". התוצאה "פסק הבוררות מבוטל".

השופטת הוסיפה כי "בנסיבות הענין ולאור הקרבה המשפחתית איני עושה צו להוצאות".