הבנק הבינלאומי הראשון לישראל רשם הפסד ראשון בתולדותיו (יום ג', 19.11.02) בתשעת החודשים הראשונים של 2002: הפסד של 101 מיליון ש"ח, בתקופה ינואר-ספטמבר 2002. זאת לעומת רווח נקי של 162 מיליון ש"ח, בתקופה המקבילה אשתקד.
ברבעון השלישי של השנה הסתכם הרווח הנקי ב-48 מיליון שקל, לעומת 28 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ולעומת הפסד של 76 מיליון שקל ברבעון השני של 2002.
ההפסד בתשעת החודשים הראשונים של 2002, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, נבע בעיקר מהגורמים הבאים: גידול בהפרשה לחובות מסופקים, ביטול הכנסות מרבית בגין חובות שאינם נושאים הכנסה, ירידת ערך פרמננטית של אגרות חוב, והשפעות בעלות אופי טכני-חשבונאי.
השפעות אלה היו שליליות והסתכמו ב-77 מיליון שקל ברוטו לפני מס, בתשעת החודשים הראשונים של 2002. ברבעון השלישי של השנה הן היו חיוביות והסתכמו ב-34 מיליון שקל. השפעות אלה כוללות שלושה גורמים: הפער מדד "בגין"-"ידוע", שעמד על 11 מיליון שקל נטו - השפעה לרעה, בתשעת החודשים הראשונים של השנה, ו-31 מיליון שקל - השפעה לטובה, ברבעון השלישי של 2002; עליית הריבית שהשפיעה על תיק ניירות הערך למסחר, והשווי ההוגן של מכשירים פיננסיים נגזרים: 37 מיליון שקל, השפעה לרעה, בתשעת החודשים הראשונים של 2002, ו-7 מיליון שקל, השפעה לטובה ברבעון השלישי של 2002; גידול בהפסדי היעודה לפיצויים בהיקף של 29 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2002, ו-4 מיליון שקל ברבעון השלישי של השנה.
ההפסד בניטרול השפעת הפער בין מדד "בגין" למדד "ידוע", בתשעת החודשים הראשונים של 2002, הסתכם ב-90 מיליון שקל, לעומת רווח נקי בסך 168 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.
ברבעון השלישי של השנה, הסתכם הרווח בנטרול מדד "בגין" -"ידוע" ב-17 מיליון שקל, לעומת הפסד בסכום של 51 מיליון שקל ברבעון השני של 2002.
התשואה נטו על ההון, בחישוב שנתי, הגיעה לשיעור שלילי של 3.9%, לעומת תשואה נטו חיובית בשיעור של 6.8% בתקופה המקבילה אשתקד, ו-5.5% בשנת 2001 כולה. ברבעון השלישי של 2002 הגיעה התשואה נטו על ההון לשיעור חיובי של 6.1% (בחישוב שנתי), לעומת תשואה נטו בשיעור שלילי של 8.8% ברבעון השני של 2002, ולעומת תשואה נטו חיובית בשיעור של 3.5% ברבעון המקביל אשתקד.
התוצאות הכספיות של הבנק בתשעת החודשים הראשונים של 2002 הושפעו לרעה מההאטה הכלכלית במשק הישראלי, שבאה לידי ביטוי בגידול חד בהפרשות לחובות מסופקים, בעיקר בענף התקשורת.
מאידך, חל גידול בהכנסות מפעולות מימון (לאחר נטרול "רעשים" בעלי אופי חד-פעמי); נרשמה עלייה בהכנסות מעמלות תפעוליות; ונשמרה יציבות בהוצאות התפעוליות של הבנק.
כמו כן, יש לציין את הירידה בהיקפי האשראי לציבור, כפועל יוצא מהתאמת מדיניות האשראי של הבנק לתנאי המשק. במקביל, חלה ירידה בפיקדונות הציבור, הנובעת בעיקר משחיקת תיק הנכסים שבידי הציבור.
הבנק פרסם את פירוט ההתפתחויות העיקריות שהשפיעו על התוצאות הכספיות של הבנק הבינלאומי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2002, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד:
- הרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם ב-895 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2002, לעומת 977 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 8.4%. ברבעון השלישי של 2002 הסתכם הרווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים ב-371 מיליון שקל, לעומת 202 מיליון שקל ברבעון השני של 2002, ו-290 מיליון שקל ברבעון השלישי ב-2001, גידול של כ-84% ו-28.0% בהתאמה.
- הרווח מפעילות מימון בתשעת החודשים הראשונים של 2002 הושפע בעיקר מהגורמים הבאים: פער הריבית, הכולל את ההשפעה של הכנסות והוצאות מפעילות במכשירים פיננסיים נגזרים, עמד בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2002 על שיעור של 1.44% לעומת 1.40% בתקופה המקבילה אשתקד. לא חלו שינויים משמעותיים בנפחי הפעילות המימונית. ההפסדים בתיק ניירות ערך למסחר, ומירידת ערך פרמננטית שנוצרו מעליית שערי הרבית ומההאטה במשק ואשר קוזזו בחלקם ברווחים ממימוש ניירות ערך זמינים למכירה, הסתכמו ב-54 מיליון ש"ח, לעומת 8 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.
- חלק מפעולות הבנק במכשירים פיננסים נגזרים סווג כ"עסקות אחרות" והוצג על-פי שווים ההוגן ולא על פי עקרון הצבירה, המהווה את שיטת המדידה החשבונאית לגבי מרבית הסעיפים המאזניים ומכשירים פיננסיים נגזרים, שסווגו כ"עסקות גידור". כתוצאה מכך, נזקפו לרווח מפעולות מימון הוצאות בסך 7 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לעומת הכנסות בסך 3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. לכך מצטרף רישום הכנסות הריבית בגין חוב שאינו נושא הכנסה, שהסתכמו ב-95 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2002, לעומת 36 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
- היבטים חשבונאיים ואחרים שהשפיעו על תוצאות הבנק כוללים: פער שנוצר בין עליית המדד "בגין" למדד "ידוע", והשפיע על הקטנת הרווח מפעולות מימון בתשעת החודשים הראשונים של 2002 בסך של 10 מיליון שקל, לעומת הקטנה בסך של 5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
- הבנק ביצע פעולות חיסוי, במטרה לנטרל את התנודתיות בהפרשה למס, הנובעת משינויים בערך ההשקעות של חברות-בנות בחו"ל, כתוצאה מפיחות או ייסוף ריאלי של שערי החליפין. פעולה זו גרמה לירידה של 36 מיליון שקל ברווח מפעולות מימון בתשעת החודשים הראשונים של 2002, לעומת ירידה של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. זאת, על-רקע הפיחות הריאלי שאפיין את הפר"ש והליש"ט בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2002 ושנת 2001. השפעת פעולות חיסוי אלה קוזזה במקביל ובסכומים זהים, בחיסכון במסים על ההכנסה. כלומר, השפעת פעולות החיסוי על התוצאות הכספיות של הבנק הייתה אפסית.
- ניטרולם של "הרעשים החשבונאים" וההשפעות בעלות אופי חד-פעמי כאמור לעיל, היה משקף רווח מפעולות מימון בסך 1,097 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2002, לעומת 1,036 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 5.9%.
כמו כן, ניטרול זה היה משקף רווח מפעולות מימון בסך 376 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2002, לעומת 341 מיליון שקל ברבעון השני של השנה - גידול של 10.3%.
- ההפרשה לחובות מסופקים בינואר-ספטמבר 2002 נערכה על בסיס שמרני, והסתכמה ב-708 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2002, לעומת 243 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 191.4%. עיקר הגידול בהפרשות לחובות מסופקים בחתך על-פי ענפי המשק, יוחס לענף התקשורת. הגידול בהפרשה הנוספת לחובות מסופקים נובע מהעלייה בהיקף החובות הבעייתיים ושינויי סיווג, בעיקר בענף התקשורת.
- ברבעון השלישי של 2002 הסתכמה ההפרשה לחובות מסופקים ב-176 מיליון ש"ח, לעומת 224 מיליון ש"ח ברבעון השני של 2002, ו-308 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2002, ירידה של 21.4% ו-42.9% בהתאמה. מגמת הירידה בהפרשות נמשכת זה הרבעון השני ברציפות.
החובות הבעייתיים הסתכמו ב-4,314 מיליון שקל נכון ל-30 בספטמבר 2002, לעומת 3,798 מיליון שקל בסוף הרבעון השני של 2002 - גידול של כ-13.6%, הנובע מההאטה החריפה בפעילות הכלכלית במשק.
- ההכנסות מעמלות תפעוליות ואחרות הסתכמו ב-554 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2002, לעומת 525 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 5.5%. עיקר הגידול נובע מעליה בהכנסות מפעילות בניירות ערך ומגידול בהכנסות מעמלות שירות מערך התשלומים, בעיקר במט"ח. ברבעון השלישי של 2002 הסתכמו ההכנסות מעמלות תפעוליות ואחרות ב-173 מיליון שקל - בדומה לרבעון המקביל אשתקד - ולעומת 190 מיליון שקל ברבעון השני של 2002, ירידה של 8.9%. ירידה זו מוסברת ברובה מהקיטון בהכנסה מעמלות ניירות ערך, שנובעת מהשפל בשוק ההון.
- ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו ב-887 מיליון ש"ח בתשעת החודשים הראשונים של 2002, לעומת 905 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 2.0%. ניטרול הפסדי היעודה לפיצויים - שהגדילו את הוצאות השכר, והקטנת מס השכר ברבעון השלישי של 2002 (כמוסבר להלן), משקף גידול של כ-1% בהוצאות התפעוליות והאחרות. הוצאות השכר הסתכמו ב-541 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2002, בהשוואה ל-554 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2001, קיטון של 2.3%.
- ברבעון השלישי של 2002 - ההוצאות התפעוליות הסתכמו ב-268 מיליון שקל, לעומת 317 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, ו-279 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - קיטון של 15.5% ו-3.9% בהתאמה.
- באוגוסט-ספטמבר הסתכמו הוצאות השכר ב-147 מיליון שקל, לעומת 201 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, ו-160 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - קיטון של 26.8%, ו-8.1% בהתאמה.
- הירידה בהוצאות השכר ברבעון השלישי של 2002 נובעת בעיקר מהפרשה להוצאות מס שכר לקבל, שעל-פי חוק מס ערך מוסף ניתן לקבלן חזרה אם נוצר לבנק הפסד לצורך מס רווח. במקביל, חושבו מסים נדחים לקבל בשיעור של 36% על ההפסד בתשעת החודשים הראשונים של 2002 לצורך מס חברות בלבד. בניטרול ההפרשה להקטנת הוצאות מס השכר לקבל, הסתכמו הוצאות השכר ב-184 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2002, שמבטא ירידה של 8.4% בהשוואה לרבעון השני של 2002.
- ההוצאות התפעוליות, למעט שכר, הסתכמו ב-346 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2002, לעומת 351 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 1.4%.
- ההפרשה למסים על ההכנסה קיזזה את ההפסד לפני מסים, והסתכמה בחסכון במס של 58 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2002, לעומת הפרשה של 182 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. החיסכון במס קטן בסכום דומה לסכום בו הוקטנו הוצאות מס השכר.
- ההפסד למניה המחושב ל-1 שקל ערך נקוב של הון המניות הסתכם ב-20.1 שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2002 לעומת רווח נקי למניה של 32.4 שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
- סה"כ המאזן ליום 30 בספטמבר 2002 של הבנק הבינלאומי הראשון הסתכם ב-65.86 מיליארד שקל, לעומת 73 מיליארד שקל ב-30 בספטמבר 2001, ו-72 מיליארד שקל בסוף 2001 - ירידה של 10.0% ו-8.8% בהתאמה.
- האשראי לציבור ליום 30 בספטמבר 2002 הסתכם ב-49,415 מיליון שקל לעומת 50,380 מיליון שקל ב-30 בספטמבר 2001 ו-51,097 מיליון שקל בסוף שנת 2001, ירידה של 1.9% ו-3.3% בהתאמה. הירידה בהיקף האשראי מתחילת השנה מתמקדת באשראי השקלי הלא צמוד, בין היתר על-רקע שחיקתו הריאלית לאור ההאצה באינפלציה. ההתפתחות המתונה בסעיף האשראי מבטאת מדיניות זהירה בה נוקט הבנק בכל הקשור לפיתוח עסקי בתחום זה, על-רקע ההאטה החריפה בפעילות הכלכלית במשק.
- פיקדונות הציבור ליום 30 בספטמבר 2002 הסתכמו ב-56,640 מיליון שקל, לעומת 64,118 מיליון שקל ב-30 בספטמבר 2001 ו-63,287 מיליון שקל בסוף שנת 2001, ירידה של 11.7% ו-10.5% בהתאמה. הירידה בפיקדונות הציבור משקפת את השפעת הקיטון בהיקף הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור, והתחרות החריפה שנוצרה במערכת הבנקאות, בעיקר על פיקדונות של לקוחות גדולים (פיקדונות "ג'מבו) בשקלים ובמטבע חוץ. בפיקדונות התשתית של הבנק חל גידול.
- ההשקעות בניירות ערך ליום 30 בספטמבר 2002 הסתכמו ב-3,652 מיליון שקל, לעומת 3,208 מיליון שקל ב-30 בספטמבר 2001, ו-3,431 מיליון שקל ב-31 בדצמבר 2001, גידול של 13.8% ו-6.4% בהתאמה.
- ההשקעה בבניינים וציוד ליום 30 בספטמבר 2002 הסתכמה ב-743 מיליון שקל, לעומת 768 מיליון שקל בסוף שנת 2001, ירידה של 3.3%.
- ההון העצמי של הבנק הסתכם ב-3.2 מיליארד שקל נכון ל-30 בספטמבר 2002, לעומת 3.4 מיליארד שקל ב-31 בדצמבר 2001. הקיטון נובע מההפסד בתשעת החודשים הראשונים של 2002, ומצבירה שלילית בסך של 52 מיליון שקל בקרן הון, בגין ניירות ערך זמינים למכירה.
- יחס ההון לרכיבי סיכון (הלימות ההון) הגיע לשיעור של 9.6% בסוף הרבעון השלישי של 2002, לעומת 9.7% בסוף שנת 2001. יחס זה גבוה מיחס הלימות ההון המינימלי שנידרש על-ידי המפקח על הבנקים (9%). נכון למועד פרסום הדוחות הגיע יחס הלימות ההון ל-9.8%.
- יתרת כתבי ההתחייבות הנדחים ליום 30 בספטמבר 2002 הסתכמה ב-2,098 מיליון שקל. ההון המשני, המורכב בעיקר מכתבי התחייבות נדחים, תרם ל-3.1% מהלימות ההון של הבנק.
- חברות-הבנות בארץ, שהעיקריות בהן הן הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ (כולל החברה-הבת שלו, בנק עצמאות למשכנתאות) ובנק פועלי אגודת ישראל בע"מ, תרמו תרומה חיובית של 44 מיליון שקל לתוצאות העסקיות של הבנק בתשעת החודשים הראשונים של 2002, לעומת 40 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - גידול של 10%.
פיבי בנק (שוויץ) - מאזן הבנק והסעיפים החוץ מאזניים הסתכמו ב-1,118 מיליון פר"ש נכון ל-30 בספטמבר 2002, לעומת 1,355 מיליון פר"ש בסוף שנת 2001, ירידה של 17.5%.
- הרווח הנקי הסתכם ב-1,679 אלף פר"ש בתשעת החודשים הראשונים של 2002, לעומת 2,304 אלף פר"ש בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 27.1%. הירידה נובעת בעיקר משחיקת הרווח מפעילות מימון, על-רקע ירידת הריבית על הפר"ש, שקוזזה בחלקה בגידול בהכנסות מהפעילות בתחום הבנקאות הפרטית.
- התשואה ברוטו על ההון הגיעה ל-5.2% בתשעת החודשים הראשונים של 2002 (בחישוב שנתי), בהשוואה לריבית ה-LIBOR בשיעור ממוצע של 1.4%.
פיבי בנק (יו.קי.) - מאזן הבנק הסתכם ב-170 מיליון ליש"ט נכון ל-30 בספטמבר 2002, לעומת 174 מיליון ליש"ט בסוף שנת 2001, ירידה של 2.3%. האשראי לציבור הסתכם ב-147 מיליון ליש"ט נכון לסוף הרבעון השלישי של 2002, לעומת 152 מיליון ליש"ט בסוף 2001.
- הרווח הנקי הסתכם ב-714 אלף ליש"ט בתשעת החודשים הראשונים של 2002, לעומת 1,607 אלף ליש"ט בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 55.6%. הירידה ברווח נובעת בעיקר משלושה גורמים: קיטון שחל ברווח מפעולות מימון עקב ירידת הריבית על הליש"ט; גידול בהפרשות לחובות מסופקים; וגידול חד בהוצאות השכר.
התשואה ברוטו על ההון הגיעה ל-3.4% בתשעת החודשים הראשונים של 2002 (בחישוב שנתי), בהשוואה לריבית LIBOR בשיעור ממוצע של כ-4.1%.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה