שופטת בית משפט השלום בתל אביב, גיליה רביד, גזרה 15 חודשי מאסר בפועל על נסים כהן ו-10 חודשים בפועל על פאינה ז'ילברט, על חלקם בתרגיל עוקץ שבו הונו, יחד עם אחרים, עשרות אזרחים באמצעות מכירת כלי רכב שעוקלו בהליכי הוצאה לפועל. כמו-כן גזרה עליהם שנה מאסר על תנאי, וחייבה כל אחד מהם לשלם לקורבנותיהם פיצויים בסך 100,000 שקל.
ז'ילברט וכהן הורשעו על-פי הודאתם, במסגרת עסקת טיעון, בעבירות של מרמה, הונאה וזיוף, בנסיבות מחמירות. אבל השופטת רביד החליטה לחרוג מעסקת הטיעון והטילה עליהם עונשים כבדים מן המוסכם.
השניים הודו כי היו שותפים לקשר פלילי שקשרו בשנת 2002 עם האחרים להונות רוכשי רכב פוטנציאליים באמצעות מכירה, כביכול בדרך של מכרז, כלי רכב שעוקלו בהליכי הוצאה לפועל.
בן זוגה של ז'ילברט, עומר נאסר, העמיד פנים שהוא עורך דין, ששמו איהב מאייר מרוואת, באמצעות תעודת זהות ותעודת חבר לשכת עורכי דין שזויפו לצורך כך. הקושרים שכרו משרד ברחוב ריב"ל 7 בתל אביב, שנחזה להיות משרד עורכי דין, פרסמו מודעות בעיתון שהזמינו את הציבור להציע הצעות לרכישת כלי הרכב בדרך של מכרז, הציגו לפני הפונים מכוניות שהיו כביכול מיועדות למכירה וקיבלו במרמה מ-16 קורבנות סכומי כסף גבוהים שהגיעו ל-600,000 שקל, תמורת מכוניות שלא הייתה להם כל כוונה לספק. בנוסף, ניסו הקושרים לקבל במרמה מחלק מקורבנות עוד 220 אלף שקל. כמו-כן קיבלו במרמה ציוד משרדי מחברת קופיטק-מיכון משרדי, ששוויו 11,000 שקל.
הנאשמים "סחבו" את התיק יותר מ-3 שנים
התביעה נימקה את החלטתה להגיע לעסקת הטיעון בחשיבות הקרדינאלית שראתה לכך שהשניים יפצו את קורבנותיהם בסכום מהותי. עוד טענה כי אומנם אין בידיה להצביע במדויק מה היה היו מעשיהם הספציפיים של השניים בקשר הפלילי, אך יש אינדיקציה כי חלקם היה קטן יחסית לעומת נאסר, שהתחזה לעורך דין, השתמש במסמכים מזויפים ואף משך סכומי כסף גבוהים מהבנקים.
נגד נאסר הוגש כתב אישום זהה בתוכנו בהליך נפרד, והוא הודה מיד בישיבת ההוכחות הראשונה ביום 30.4.03 ונדון, שלא במסגרת הסדר טיעון, ל-28 חודשי מאסר בפועל ולמאסר על תנאי.
בשלב העמדתו של נאסר לדין, זהותם של כהן ושל ז'ילברט, שהיא בת זוגו לחיים של נאסר, עדיין לא הייתה ידועה למשטרה, והם נעצרו ונחקרו רק בסוף שנת 2003 ותחילת 2004 וכתב האישום הוגש במאי 2004. השופטת רביד כתבה בגזר הדין, כי אין כל הצדקה ואפשרות לכבד את הסדר הטיעון שהוצע. היא ציינה כי השנים הודו בשלביו הסופיים של הליך הוכחות ארוך מסורבל ומתיש, לאחר שנשמעו עדויותיהם של רוב עדי התביעה ומסכת הראיות בכללותה נחשפה לפני בית המשפט.
השופטת הוסיפה כי התמשכות ההליכים בתיק יותר מ-3 שנים, נבעה בין היתר מבקשות דחייה רבות מטעם ההגנה, קושי לתאם מועדי הוכחות עם הסנגורים, ואי-התייצבות של הנאשמים לדיונים.
מערכת הונאה משומנת
השופטת הדגישה כי מדובר בפרשת מרמה חמורה ומתוחכמת, "עוקץ" מתוכנן מראש, שבמסגרתו הונו מספר רב של אזרחים, בעשרות אלפי שקלים כל אחד. מדובר ב"מעשים שהיו פרי תכנון מוקדם, מעשים שבוצעו באופן שיטתי ועקבי, כאשר לכל אחד מהקושרים היה חלק בתפעול מערכת ההונאה המשומנת, למען השגת המטרה המשותפת". השופטת הוסיפה כי על-פי חומר הראיות שהונח לפניה, קשה לה לקבל את טענתם שחלקם היה "שולי או מזערי".
עוד ציינה כי על נאסר נגזרו 28 חודשי מאסר בפועל, על-אף הודאתו המיידית וחרטתו, עברו הפלילי הכמעט נקי, אורח חייו הנורמטיבי, והמלצת תסקיר שירות מבחן שלא להשית עליו מאסר ממושך. עם זאת, הביאה השופטת בחשבון את העובדה שההשניים הפקידו כסף לפיצוי המתלוננים, וכן בנסיבות האישיות של ז'ילברט.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה