הרב אלישיב: התר מכירה דינו כעוף בחלב

מילון מושגים מקוצר

<U>שמיטה לחומרא</U> - יבול נכרים, או כאלו שגדלו בחו"ל, או באזורי רמת הגולן, בית שאן, הערבה ואילת, שאינם נחשבים כחלק מארץ ישראל לצורך דיני השמיטה.

<U>שמיטה לקולא</U> - הסתמכות על התר המכירה.

<U>התר המכירה</U> - שיטה הלכתית שנקבעה כהוראת-שעה ולפיה נמכר המפלס העליון של הקרקע לנוכרי, על-מנת שניתן יהיה לבצע בגידולים מלאכות חיוניות, שיאפשרו את צריכת הפירות.

<U>ספיחין</U> - גידולי צמחים, שגדלו מאליהם, מזרעים שנשרו בעונה קודמת, וחכמים אסרו את אכילתם.

המושגים המחודשים בציבור החרדי "שמיטה לחומרא" ו"שמיטה לקולא" קיבלו משמעות חדשה מפיו של אחד מגדולי הפוסקים בזרם הליטאי. מדבריו של הרב יוסף שלום אלישיב, כפי שהובאו ברשת 'קו עיתונות דתית', עולה כי הביע תמיהה בפני תלמידיו על המינוח, באומרו: "אין 'שמיטה לחומרא' ו'שמיטה לקולא'. או ששומרים שמיטה במלואה על כל הילכותיה, או שנכשלים באיסור. מה שייך בזה עניין חומרא וקולא?".

הכשר למסעדה טריפה מדרבנן

הרב אלישיב התבטא בחריפות נגד אלו המבקשים לצרוך תוצרת 'התר מכירה' מהסיבה שבזמן הזה מצוות שמיטה היא מדרבנן [מדברי חכמים, ע.י.], ונימק: "גם לבשל עוף בחלב, זהו 'רק' איסור דרבנן. האם אתם מסכימים להעניק הכשר למסעדה המציעה ללקוחותיה בשר עוף המבושל בחלב?".

הוא הבהיר כי נושא התר המכירה בימינו אינו קשור למחלוקת שהתנהלה בדורות קודמים בדבר ההתר, שכן פשוט הוא שגם לדעת הרב קוק, היתר המכירה של ימינו אינו תקף כלל. לדבריו, הרב קוק היה מסכים לדעתו "שכן ברור הוא שאין בדעת הקיבוצים והחקלאים להקנות את הקרקע שהם מוכרים לנכרים".

להגעיל את הכלי

התבטאותו זו של הרב אלישיב צפויה להכות גלים בציבור החרדי. הוא למעשה מצדד בדעה זו הלכה למעשה, והוראתו נחרצת, כי אם בטעות התבשל ירק העומד תחת התר המכירה ואסור באיסור "ספיחין" - יש להגעיל את הכלי ולהכשירו, בדיוק כשם שהתבשל בסיר מאכל טריפה אחר.

"נושא שמירת השביעית כהלכתה, נמצא בנפשו של מרן", הסביר העיתונאי החרדי שלמה קוק. "כזכור, בימי הרחמים והסליחות, כאשר ראש ישיבת 'אור החיים' הרב הגאון רבי ראובן אלבז, מגדולי מחזירי התשובה, שאל את מרן במה לעורר את אלפי המשתתפים בסליחות, השיבו מרן: 'כעת אנחנו בפתח שנת השמיטה. מצוות השמיטה, רבים מזלזלים בה ומסתמכים על כל-מיני קולות. יש לעורר את הציבור לקיים שמיטה כהלכתה'.