ילדים להורים עם מוגבלות רגישים יותר כלפיהם

עוצמת הרגשות, הן החיובים והן השליליים, שמביעים בני נוער כלפי הורים הסובלים ממוגבלות כלשהי, גבוהה מזו של בני נוער להורים שאינם סובלים ממוגבלות. כך עולה (ד', 09.01.08) ממחקר שנערך בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה.

המחקר נערך על-ידי ד"ר רבקה יהב, מבית הספר לעבודה סוציאלית ראש המכון הקליני הבינתחומי באוניברסיטת חיפה, יחד עם ד"ר אילנה דובדבני וד"ר ויקטור מויין, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה.

המחקר נערך בקרב 182 בני נוער, בגילאי 15-14, שהוריהם סובלים מבעיות לב, ניוון שרירי או עיוורון ו-285 ילדים ששימשו כקבוצת ביקורת, אשר הוריהם אינם סובלים ממוגבלויות.

מנתוני המחקר עולה, כי עוצמת הרגשות החיובים במדד של 1-5 שהפגינו בני נוער להורים עם מוגבלות, עמד על 2.3 ועוצמת הרגשות השליליים עמד על 1.63. לעומת זאת, עוצמת הרגשות החיובים בקבוצת הביקורת עמד על 1.75 ועוצמת הרגשות השליליים עמד על 1.5.

עוד נמצא, כי בקרב 43% מבני הנוער להורים עם מוגבלות, עוצמת הרגשות החיובים כלפי ההורים היתה גבוהה מעוצמת הרגשות השליליים, בעוד שמצב זה נמצא בקרב 24% בקבוצת הביקורת.

לדברי החוקרים, המוגבלות של ההורים הסבירה היטב את ההבדל בעוצמת הרגשות החיובים, אולם לא את ההבדלים ברגשות השליליים. הממצאים מחזקים את התפיסה שילדים להורים עם מוגבלות נוטים להיות מעורבים יותר בחיי הוריהם ולהפגין יותר אכפתיות ופחות אדישות כלפי ההורים.

מממצאי המחקר עוד עולה, כי ככל שהחרדה גבוהה יותר, כך עולות התחושות האמביוולנטיות כלפי ההורים וככל שהחרדה נמוכה יותר, תחושות שליליות או של אדישות יורדות.