לא העביר ניכויים - ונידון לעבודות שרות

שופט בית משפט השלום בירושלים, דוד מינץ, גזר ארבעה חודשי עבודות שירות, חצי שנה מאסר על תנאי וקנס של 30,000 שקל על אברהם שוקרון, בן 53, בעל חברה, שהורשע באי-העברת ניכויי מס מהעובדים לידי מס הכנסה בתקופה מאפריל 2000 עד אוגוסט 2001, ובאי-הגשת דוח לשנת המס 2001 במועד, בלא סיבה מספקת. החברה, "ורנסט ישראל", נקנסה בקנס כספי סמלי בסך 1,000 שקל.

שוקרון סיפר כי עלה מצרפת לפני כשלוש עשרה שנה. לפני עלייתו מכר את דירתו בפריז תמורת מיליון פרנקים צרפתיים, אך איבד את כל כספו כשרכש דירה בישראל ולא קיבל אותה עד היום. הוא הקים את החברה כחצי שנה לאחר עלייתו, אך עסקיה לא צלחו והוא שקע בחובות כבדים. כמו-כן חלה במחלות ששיבשו את חייו. עוד טען כי המנהל הפיננסי של החברה הטעה אותו וכי הוא גילה את הליקויים בניהול הספרים רק בסוף 2001, והחל מייד לתקנם אך לא היה סיפק בידו מבחינה כלכלית להסיר את המחדלים. הוא נאלץ לקחת הלוואות על גבי הלוואות כדי לשלם את צרכי מחייתו החיוניים ביותר, כמים, חשמל ושכר דירה. בסיום עדותו הביע צער על המעשים ותקווה לסיים פרשה זו בחייו.

חולה רק לפרקים

התובעת דרשה להטיל עליו עונש חמור ומרתיע. היא הצביעה על חוב הניכויים הגדול שלא הועבר לאוצר המדינה. חוב זה תפח ל-750,000 שקל, מקרן של 330,000 שקל. עוד טענה כי אין במחלותיו של שוקרון כדי להביא את בית המשפט להקל בעונשו משום שהוא סובל ממחלתו "רק לפרקים" ואין בה כדי להקשות על מהלך חייו.

השופט כתב בגזר הדין כי מצוקה כלכלית אינה מהווה הצדקה לאי-מילוי החובות המוטלות על נישומים לפי הפקודה. אבל על בית המשפט להביא בחשבון את מצוקתו הכלכלית של הנישום שעה שהוא גוזר את עונשו. עוד ציין כי ההחמרה בענישה חיונית כאשר תקוותו של העבריין היא להפיק רווח כספי ממחדליו ויש להבהיר לו שאין החוטא יוצא נשכר. אבל במקרה של שוקרון אין הדבר כך. כמו כן, סבר השופט כי אין מקום להתעלם באופן גורף ממצבו הרפואי של שוקרון.