גירסת משרד החוץ: ההתנחלויות חוקיות

ערב ביקור הנשיא בוש בישראל נוקט (יום ג', 8.1.08) משרד החוץ הישראלי עמדה הסברתית הפוכה מזו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אשר הסביר בראיון בסוף השבוע לעיתון ג'רוזלם פוסט, כי קיימת הבנה שהסדר מדיני עם הפלשתינים יתבסס על קווי 67'.

בפרק מיוחד באתר האינטרנט הרשמי שלו המוקדש לסכסוך הישראלי - פלשתיני מסביר משרד החוץ דווקא את חוקיותן של ההתנחלויות ואת הזיקה הדתית וההיסטורית של ישראל לשטחי יהודה ושומרון. יתירה מכך, משרד החוץ הישראלי תוקף את הדרישה הפלשתינית במו"מ לסלק כל נוכחות יהודית מיהודה ושומרון ומכנה אותה "טיהור אתני".

להלן עיקרי הטיעונים שמעלה משרד החוץ בעניינן של ההתנחלויות ביהודה ובשומרון:

ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הינן חוקיות הן על-פי החוק הבינלאומי והן על-פי ההסכמים עם הפלשתינים. טענות בדבר אי חוקיותן הינן בגדר ניסיונות לעוות את החוק למטרות פוליטיות.

ההסכמים השונים שהושגו בין ישראל לפלשתינים מאז 1993 אינם כוללים כל הגבלה על בנייה או הרחבת ההתנחלויות. לאור העובדה שתביעת (הריבונות) הישראלית באזורים אלה הינה חוקית לישראלים זכות לבנות את יישוביהם (באיו"ש) בדומה לפלשתינים.

הפלשתינים דורשים שכל היהודים יעזבו את הגדה המערבית. דרישה זו הינה ביטוי לטיהור אתני. לעומת זאת, בישראל ערבים ויהודים חיים זה לצד זה. ערביי ישראל המונים כ-20% הינם אזרחי מדינת ישראל ולהם זכויות שוות.

ההתנחלויות לא נועדו לעקור את התושבים הערבים ואינן הן גורמות לכך בפועל. ע"פ סקרים שנערכו, האזורים הבנויים בהתנחלויות נמצאים על 3% משטחה הכולל של הגדה המערבית.

זכות היהודים להתיישב בכל חלקי ארץ ישראל הוכרה ע"י הקהילה הבינלאומית בשנת 1922 במנדט על פלשתין שנקבע ע"י חבר הלאומים. מטרת המנדט הייתה לסייע להקמת בית יהודי לאומי על המולדת ההיסטורית של העם היהודי.

רבות מההתנחלויות הישראליות הוקמו על אתרים אשר היו ישובים יהודיים בגדה המערבית (יהודה ושומרון) בדורות קודמים והם מהווים ביטוי לקשר ההיסטורי והדתי העמוק עם הארץ. רבים מהמקומות הקדושים ליהדות, כולל מערת המכפלה וקבר רחל, נמצאים באזורים אלה. ישובים יהודים כמו חברון, בו יהודים חיו עד הטבח ב-1929, התקיימו לאורך מאות בשנים. ישובים אחרים כמו גוש עציון ביהודה נוסדו לפני 1948 תחת המנדט הבריטי.