מלחמת לבנון השנייה - סימן לאיום קיומי

המכון לתכנון מדיניות העם יהודי, בראשות יושב-ראש מועצת המנהלים, השגריר דניס רוס, הציג הבוקר (א', 06.01.08) לשרי הממשלה את דוח הערכת מצב העם היהודי לשנת 2007, המתמקד לראשונה לעומק השפעות מלחמת לבנון השנייה על יהדות התפוצות.

מהדוח עולה כי יהדות העולם הושפעה מאוד מהשלכות מלחמת לבנון השנייה והתייחסה אליהן בדאגה רבה, שמצטרפת לדאגה הכללית מפני האיום האירני. בהקשר זה נעשתה הבחנה בין יהדות אירופה ליהדות ארצות הברית.

תוצאות המלחמה התקבלו בקרב יהדות אירופה באכזבה ובתחושת חרדה מסויימת. עבורם, היחלשותה של ישראל פוגעת בדימויה כמשענת וכמוקד השראה לעם היהודי. בנוסף, היעדר תודעת ניצחון מטריד את יהדות אירופה על-רקע יחסיה עם מיעוטים מוסלמים וגורמים אנטישמיים בסביבתה ומגביר את דאגתה מפני איום האיסלאם הרדיקלי.

בהתייחסו לקהילה היהודית בצפון אמריקה, מדגיש הדוח כי יהדות ארצות הברית הופתעה מאוד ממידת פגיעותה של קהילה יהודית גדולה, שדומה לה בהקפיה, במלחמה והביעה דאגה עמוקה לשלומם של יהודי ישראל. בעיקר בשל האילוץ להורות ליותר ממיליון תושבים לרדת למקלטים. הקהילה היהודית בצפון אמריקה ראתה במלחמה, בהקשרה האירני, סימן מעיד לאיום קיומי ראשון מאז מלחמת העולם השנייה על קהילה יהודית גדולה, שהיא גם מדינת הליבה של העם היהודי.

בנוסף, איום זה התפרש אצלה כסכנה אסטרטגית לעתיד העם היהודי כולו. באופן כללי, הדוח מציין כי בקרב יהדות העולם ירדה קרנה של ישראל כמקור השראה ותחושת ביטחון, על-רקע תוצאות המלחמה ובגלל חקירות בנושאים שונים המתנהלות נגד חלק ממנהיגיה.

תשומת לב לדור הצעיר

בסיכום דוח ההערכה השנתית מועלות מספר מסקנות והמלצות, ובראשן - שישראל צריכה לחזק את משמעותה האסטרטגית לקיום היהודי בעולם. זאת, יחד עם שיפור יחסי ישראל והתפוצות, תוך תשומת לב מיוחדת לדור הצעיר.

מנכ"ל המכון לתכנון מדיניות עם יהודי, אבינועם בר-יוסף, מציין כי לאור ממצאי הדוח, המכון יבחן בשנה הבאה גם את משקלו ותרומתו של המעגל השני בעם היהודי. "הכוונה היא למשפחות שאינן יהודיות על-פי ההלכה, אך בעלות זיקה ברורה לעם היהודי. נשיא צרפת, ניקולה סרקוזי הוא דוגמה לכך", מסביר בר-יוסף.

בר יוסף ציין כי "אנחנו מקווים שההערכות וההמלצות בדוח יסייעו למקבלי ההחלטות בישראל ובעם היהודי לקרוא נכונה את המתרחש ולתת מענה הולם לאתגרים הלא פשוטים העומדים לפתחנו, בעזרת חידושי מדיניות, יצירתיות והפניית משאבים".

בהתייחסו לדפוסים החברתיים של העם היהודי בצפון אמריקה, ציין פרופסור חיים וקסמן, שעמד בראש צוות ההערכה השנה, כי הגרעין הקשה של יהדות צפון אמריקה הולך ומתחזק אמנם, אך גם מצטמצם בהקפו. מנגד, לדבריו, הולך ומתרחב המעגל השני של יהדות צפון אמריקה, שעל אף אהדתו לציוויליזציה היהודית, מאבד מזהותו האתנית.

בהתייחסה לסקירה של המכון למדיניות העם היהודי, אמרה השרה לבני בישיבת הממשלה, כי נדרשת הקלה מהותית בהליכי הגיור של מאות אלפי עולים וצריכים לספק לכך פתרון.

לדבריה, "המאבק של העם היהודי מתקיים היום בשלוש חזיתות. האחת - מאבק על קיומה של ישראל כבית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, אל מול תהליך דה-לגיטימציה של מדינת ישראל כבית לאומי לעם היהודי. שתיים - מאבק באנטישמיות שממשיכה להרים את ראשה המכוער במקומות שונים בעולם. שלוש - מאבק של העולם החופשי בקיצונים. מאבק שיש לו גם ממד דתי בולט".

לבני הוסיפה כי הקשר בין התפוצות לישראל קשור בתחושת ההזדהות שלהם עם ישראל. בקהילות עצמן ניתן להבחין בתהליך של פיחות - פיחות בהזדהות עם ישראל, פיחות בהבנה והידיעה ההיסטורית ופיחות בקשר בין ישראל ובין הקהילות. גם בישראל אנחנו עוברים תהליך פנימי בעייתי. אנחנו נהיים יותר "עם ישראלי" ופחות "עם ישראל".

לדבריה, "המכנה המשותף הישראלי של היום - עברית ושירות צבאי - מייצג את הישראליות ואיננו מהווה היום מכנה משותף עם יהדות התפוצות. צריך לחזק בישראל את ההבנה של המהות היהודית כעם, את משמעות הקיום כמדינה יהודית ודמוקרטית. ממשלת ישראל צריכה לתת לזה מענה הן בכינון חוקה - ובעיני העובדה שמאז שהוקמה ישראל לא כוננה חוקה היא כשלון - וגם ברמת תכני החינוך".

לבני הוסיפה כי "נושא הגיור הוא קריטי לפתרון הבעיה של מאות אלפי עולים מכוח חוק השבות החיים בישראל. נדרשת הקלה מהותית בהליכי הגיור של מאות אלפי אנשים אלו וצריכים לספק לכך פתרון. כשדורשים מזוגות, שרוצים להתגייר, לשלוח את ילדיהם לבתי ספר דתיים, אין סיכוי שיעשו זאת, ובצדק".

לדעתה, "העניין הוא לא רק במתן פתרון נקודתי, במספר מקרים המגיעים לבית הדין, אלא נדרש שינוי דרמטי. זוהי האחריות של כל מי שחשובה לו זהותה של ישראל כבית לאומי לעם היהודי לתקן את זה".