יצפאן לא מצחיק

"שלום אנד גוד איבנינג", ערוץ 2, 21:00

כמו כור מחצבתו, "פספוסים", זה שנים שאלי יצפאן מסרב לרדת מעל מסכי הטלוויזיה שלנו, למעט הפסקות פה ושם, אף שלכאורה ניתן היה לחשוב שמופעיו הטלוויזיוניים פונים לפלח אוכלוסיה מצומצם, של בני 13-8 בלבד. לא שיש משהו רע בקהל הצופים המסויים הזה, סתם נהוג לחשוב שהוא אוהב להסתגר בחדרו ולצפות בסדרות להיט ייעודיות, כגון "האי". אבל שיהיה, אני מאמינה ל"קשת" שהם יודעים מי באמת שולט בשלט בסלון הישראלי.

הקונספט של התוכנית הנוכחית של יצפאן, "שלום אנד גוד איבנינג", אם אפשר לקרוא לזה קונספט, מבליט עוד יותר את הרנדומליות של ההומור שלו. הניסיון לעגן את הבדיחות באיזו מציאות, ועוד עולמית, עומד בניגוד לאופיין של הבדיחות, שאין להן זיקה לשום דבר קונקרטי. חלש בראיונות, חזק בחיקויים, כך נהוג לתמצת את פועלו של יצפאן, אבל גם הגדרה זו אינה תקפה כעת. יצפאן כבר לא עושה חיקויים, הוא פשוט איש שעושה קולות ופרצופים משעשעים ומצמיד לזה שם מוכר. והוא עדיין חלש בראיונות.

מהדורת אמש של "שלום אנד גוד" היתה דוגמה מעולה לתלישות הזו. במהלך התוכנית שורבבו מעין ברכות לרגל השנה האזרחית החדשה מפי מנהיגי עולם בביצועו של יצפאן. קנצלר גרמניה, אנגלה מרקל, תוארה כאשה שמנמנה, מסוחררת מחגיגות ליל הסילבסטר, שמנסה לדחוף לישראל צ'קים בתמורה לכך שנשים את העבר מאחורינו.

מה הקשר בין הדמות הזאת לאנגלה מרקל? ובכן, אין קשר. וקלטו את זה: מזכירת המדינה האמריקנית, קונדוליזה רייס, הופכת אצל יצפאן לעובד, ההוא מהסביח מגבעתיים, ושואלת אם לבצבץ ולפטרז וכמה כמה בדרבי. סחתיין לעובד, אבל מה, למען השם, זה אמור להגיד לי על קונדוליזה רייס? אפילו הסו-קולד-חיקוי הידוע לשמצה של נשיא מצרים, חוסני מובארק, הוחזר בהפגנתיות, אבל הפעם בתוספת קטילה (מובארק עוזר לחופרי המנהרות בציר פילדלפי) בתפקיד של עלה תאנה. אם יצפאן לא למד דבר מהביקורת שהוא חטף על-כך שעשה ממובארק קוף אידיוט ללא כל הצדקה, חבל שהוא לא מנסה להסתיר את זה.

שיאה של התוכנית היה ראיון עם ראש הממשלה שלנו. הראיון היה, כמובן, לא מעניין (כולל סיפור על אריק שרון והרבה מנות פלאפל), מלבד רגע אחד לא נעים באופן מיוחד: דוח וינוגרד, אומר יצפאן לאולמרט. אולי תיגש כבר לדואר ותשלם אותו? אולמרט מגחך. יצפאן עובר לשאלה הבאה. יופי. ממש גיחי גיחי. חנינה על מלחמת לבנון השניה בפריים טיים ערוץ 2 זה באמת רעיון מעולה לדאחקה.

אם אפשר להתנחם במשהו, אז זה בכך שהחיקוי נטול המקור של יצפאן חסר את העוצמה של דומיו מתוכניות מתוחכמות יותר (שמנו לב ש"ארץ נהדרת" חוזרת, די עם הפרומואים), ואין לו הפוטנציאל הדורסני שלהם - הוא לא מסוגל לחסל את הקריירה הפוליטית של דן מרידור ולכונן את עוזי כהן כגיבור תרבות. הפסטיש של יצפאן שקוף. הסטריאוטיפ היחיד שהצפיה בו מחזקת הוא זה של הישראלי - קולני, בור אך מרוצה מעצמו, עושה בושות בציבור. המציאות היחידה שניתן להבין עליה משהו מצפיה בתוכנית היא זו הטלוויזיונית הישראלית - כר פורה לקשקושים נטולי עוקץ.