בוטל פס"ד שניתן בלא נוכחות בעל הדין

בית המשפט העליון הורה (יום ג', 01.01.08) להחזיר לבית המשפט המחוזי לדיון בעל פה הליך לעיכוב ביצוע פסילת רשיון. זאת לאחר שהדיון בבקשת העיכוב נערך ללא נוכחות בעל הדין, הנהג. השופטים אדמונד לוי, אליקים רובינשטיין ואסתר חיות קבעו כי על-פי הדין המצוי כיום עיכוב ביצוע ייעשה בעל פה ולא בכתב. הגם שמדובר בדין בעייתי, כתבו השופטים, "לפיו יש לפסוק".

הדיון ללא הנהג

הנהג מוחמד אלטורי הורשע בהעדרו בבית המשפט לתעבורה ברמלה בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא ביטוח תקף. נגזרו עליו תשעה חודשי פסילה, שישה חודשי פסילה על תנאי למשך שלש שנים וקנס של 1500 שקלים. בקשתו לפסילת פסק הדין נדחתה והוא ערער על כך בפני בית המשפט המחוזי. במקביל ביקש לעכב את ביצוע פסק הדין. בית המשפט המחוזי הורה מבלי לקיים דיון, לקבוע את הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע עם הדיון בערעור גופו. הנהג ערער על ההחלטה לבית המשפט העליון בטענה כי חובה היה לקיים את הדיון במעמד הצדדים.

המדינה טענה בדיון כי הצורך בדיון באמצעות טיעונים בכתב נובע מהעומס הרב המוטל על בית המשפט "המחייב במקרים מתאימים הכרעה על בסיס טיעונים בכתב". שיקולי עומס על המערכת "אינם שיקולים זרים", טענה המדינה, נהפוך הוא "קביעות נוקשות של חזרה לבית המשפט המחוזי..אינן סבירות ומובילות לפגיעה בזכויות נאשמים". עוד נטען כי "עונש פסילת רשיון אינו דומה לעונש מאסר בפועל ועל כן גם הפגיעה הפוטנציאלית שבריצוי מיידי של פסילת רשיון נהיגה מבלי להמתין לתוצאות הערעור קטנה באופן משמעותי מהפגיעה העלולה להיגרם לנאשם שנגזר עליו מאסר בפועל, שלגביו אין חולק כי יש לקבוע דיון במעמד הצדדים".

מנגד הנהג טען באמצעות בא כוחו עו"ד דוד גולן כי עמדת המדינה פוגעת בזכויותיו. הוא אף "הסתייג" מהטענה שעונש פסילה אינו חמור כמאסר". לטענתו "העומס המוטל על בתי המשפט מביא למדיניות שונה במתן עיכובי ביצוע במחוזות השיפוט השונים והפתרון הוא בהקמת בתי משפט נוספים ולא במתן החלטה בלא דון במעמד הצדדים".

דמות "על נייר מכתבים"

לעמדתו הצטרפה כ"ידידת בית המשפט" הסניגוריה הציבורית. בא כוחה עו"ד ד"ר יואב ספיר סגן הסנגורית הציבורית הארצית, פרש שורה של טעמים לטענה כי יש לתת לנהג "את יומו" בעל פה בבית המשפט ולא להסתפק בטיעונים בכתב. מאז חקיקת חוק יסוד האדם וחירותו "זכותו של נאשם להיות נוכח במשפטו שודרגה למעמד על חוקי", טען ספיר. זוהי זכות חוקתית ולכן הגבלת זכות לנוכחות נאשם בהליך פלילי מחייבת לטענתו "הסמכה מפורשת בחוק וצריכה להיעשות לשם תכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש". עוד טען כי פגיעה בניגוד לרצונו בזכותו של נאשם להיות נוכח במשפטו "עלולה לטעת בו תחושה קשה של ניכור כלפי בית המשפט...הרציונאל לקיומה של הזכות לנוכחות אינו פועל רק במישור זכויות הנאשם.הנוכחות משרתת אינטרסים כלליים שנועדו להבטיח כי מערכת המשפט תכריע בגורלו של הנאשם בגדרו של משפט הוגן ומתוך שמירה קפדנית על מראית פני הצדק ועל התפקיד החינוכי של המשפט".

ספיר טען עוד כי עמדת המדינה "עלולה להפוך את הנהג לדמות הקיימת אך ורק 'על גבי נייר המכתבים' דמות מרוחקת ובעל אנושיות מופחתת (de humanized). בהביאנו בחשבון את גורם העומס המוטל על בית המשפט עולה החשש הכבד מפני 'סרט נע' שיפוטי המפיק דחייה אחר דחייה של הבקשות מבלי התעמקות מספקת במבקש ובטיעוניו". בסיום הדברים טען ספיר כי יש להתריע מפני "מגמה מדאיגה לפיה פגיעה בזכויות יסוד של הנאשם מוצאות את צידוקן בשיקולי התייעלות, מתוך ניסיון להתמודד עם העומס הרב המוטל על בתי המשפט".

חוזרים לדיון בעל פה

השופטים קבעו כאמור, כי ערעורו של הנהג מתקבל וכי התיק יחזור לדיון "בעל פה" לבית המשפט המחוזי. בהחלטה עסק השופט רובינשטיין בהבדל בין "העולם האידיאלי" שבו ראוי לקיים דיון בעל פה בהליך של עיכוב ביצוע לבין "המציאות" שבה יש עומס רב על בתי המשפט מחמת ריבוי תיקים "בנושאים שספק אם יש דומה להם בבתי משפט מקבילים בעולם". בתיקים מסוימים כותב עוד רובינשטיין יש "תחושת קש המבקש לשבור את גב הגמל. ערעור בזכות על עיכוב ביצוע פסילת רשיון נהיגה עם כל חשיבותו הוא אחת מהדוגמאות הבולטות לכך, אלא שעל-פי הדין הקיים הוא הכרעת המחוקק". רובינשטיין הדגיש כי "ניתוח מערך הסמכויות והזכויות בדין הקיים מביא למסקנה שכל עוד לא תוקן החוק אין מנוס מהותרת המצב הקיים המחייב דיון בעל פה בבקשת העיכוב". בסופו של יום הוא הוסיף וכתב, "הליך זה קם ונופל על פרשנות של סעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי שכותרתו 'נוכחות הנאשם' והקובע כי 'באין הוראה אחרת בחוק זה לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו'".

עוד כתב כי "גם אם הלב יכול היה להיות עם הסניגוריה בגישה כי אין שיקולי עומס יכולים למלא תפקיד בכגון דא", הדבר לדבריו מסור למחוקק אשר יודע את סדרי הגודל של העומס עימו מתמודדת מערכת השפיטה. "המגמה החקיקתית צריכה להיות כי הליכי ערעור על החלטה הדוחה בקשה לעיכוב ביצוע של פסילת רשיון נהיגה יוכלו להיעשות בכתב", כתב והוסיף כי "על המחוקק לומר דברו ככל שימצא לנכון".