גידול במספר המשפחות מרובות הילדים

418,527 ילדים (20% מכלל הילדים), רובם בגילאי 12-7, היו מוכרים למחלקות לשירותים חברתיים בינואר 2007 - גידול של כ-44% משנת 2001. כך עולה (א', 30.12.07) מהשנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל - 2007" של המועצה לשלום הילד, שנמסר הבוקר לנשיא המדינה, שמעון פרס, במהלך אירוע שהתקיים במשכן נשיאי ישראל בירושלים.

מהנתונים עולה, כי 326,588 ילדים הוגדרו על-ידי המחלקות לשירותים חברתיים כילדים בסיכון ישיר או משפחתי, אצל כשני שליש מתוכם סוג הבעיה הבולט ביותר הוא הכלכלי. היישובים בהם אחוז הילדים המוכרים למחלקות לשירותים חברתיים מקרב כלל ילדי היישוב הוא 25% ומעלה נמצא בעיקר בצפון הארץ.

הנשיא לבני הנוער: "קחו עצמכם בידיים"

נשיא המדינה אמר בתגובה לשנתון, כי "הגיל המעצב את גורלו של אדם, הוא גיל הילדות. אם הילדים אינם מקבלים אבות מזון ויחס הולם - הם גדלים נכים ומקופחים".

במענה לשאלות הנערים, המהווים חלק מהיחידה לקידום הנוער, השיב הנשיא: "קחו עצמכם בידיים, יש לכם המון כוח והמון חוכמה. אל תתייאשו, לא מאוחר מדיי והעיקר הלמידה".

ד"ר יצחק קדמן: "בילדים במצבים הקשים ביותר - אם משקיעים בהם יכולים לראות תוצאות".

יותר משפחות מרובות ילדים

תנאי גדילה של ילדים (פרק 3)

974,978 משפחות עם ילדים חיו בישראל ב-2006, מתוכן יותר משליש היו משפחות עם ילד אחד - גידול של יותר מפי 2 בין השנים 1980 ל-2006.

בין השנים 1980 ל-2000 קטן חלקן של המשפחות מרובות הילדים בהן 4 ילדים ויותר מ-20.9% ל-16.3%. בשנים 2006-2004 עלה מספר הילדים הממוצע במשפחה ועמד על 2.4.

בשנת 2006 היו בישראל 166,185 משפחות מרובות ילדים (4+ ילדים). מאז שנת 2000, אז עמד מספרם על 150,399 - גדל מספרן ביותר מ-10%.

ב-2006 חיו 43,048 משפחות עם שישה ילדים ויותר. בין השנים 1990 ל-2000, ירד האחוז מ-6.9% ל-4.2%, ובין 2000 ל-2006 עלה חלקם שוב ל-4.4%.

הילדים החיים במשפחות חד-הוריות מרוכזים בעיקר באזור הצפון, אך גם ביישובים אחרים מהמרכז והדרום. רובם באילת (20%).

במהלך 2006 התגרשו הוריהם של 14,344 ילדים. מדובר במגמת עלייה מ-7,309 ב-2000 ל-14,344 ב-2006.

בין השנים 1992 ל-2002 גדל מספר הילדים במשפחות המקבלות דמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי ב-95% - מ-28,303 ב-1992 ל-55,231 ב-2002. אך בין 2002 ל-2006 קטן מספר הילדים במשפחות אלה ב-27% בשל החמרת הקריטריונים לקבלת דמי מזונות.

עוד עולה מהשנתון, כי נמשכת הירידה במסירת ילדים לאימוץ בישראל מ-215 ב-1995 ל-98 ב-2006, מתוכם 50 תינוקות בגילאי 0-2).

עבריינות נוער

גידול של 15.2% (מ-9,443 ל-9,962) במספר התיקים בבתי משפט שלום לנוער, בין השנים 2005-2000. מבין 1,247 הליכים אזרחיים שהתנהלו בבתי במשפט לנוער, 80.8% הסתיימו בהכרזה על הקטין כנזקק.

ב-2006 הוגשו 57,896 תיקים בבית המשפט לענייני משפחה לעומת 55,399 ב-2005, מתוכם 6,308 בעניין תובענות בעניין קטין, 1,808 עניינים של אישור הסכמים אחרים, 1,389 בענייני אבהות/אמהות ו-45 עניינים של חטיפת ילדים.

ב-2006 נפתחו 2,215 תיקים שעניינם משמורת והסדרי ראייה של ילדים בבתי דין רבניים - עלייה של יותר מ-30% מאז 2000. בין 2005-1995 חל גידול של כ-500% במספר הבקשות בעניין החזקת ילדים בבתי דין שרעיים וב-2006 חלה ירידה של כ-20% במספרם.

עוד נמצא, כי ב-2006 גדל מספר הקטינים החשודים בעבירות, אך האחוז בגילאי 17-12 נשאר יציב (2.1%) וב-2007 אף חלה ירידה קלה.

בשנת 2006 נפתחו 35,397 תיקים במשטרה לקטינים. מתוכם 21,433 היו תיקים פליליים ו-14,504 נוספים הסתיימו באי-תביעה. עוד נמצא, כי בשנים 2006-2004 חלה ירידה של כ-11% במספר התיקים שבהם מעורבים קטינים.

קיצוץ בשירותי הבריאות לתלמיד

מנתוני המועצה לשלום הילד עולה, כי בין השנים 1985/89 ל-2002/06 עלתה תוחלת החיים בלידה של בנים מ-74.1 שנים ל-78.7 שנים ושל בנות מ-77.8 ל-82.4. תוחלת החיים עלתה גם בקרב הלא יהודים בקרב הבנים מ-72.9 ל-74.9 ובקרב הבנות מ-75.5 ל-78.5.

מנתוני המועצה עולה, כי קיצוצים תקציביים גרמו לצמצום ניכר בשירותי הבריאות לתלמיד: בתשס"ה נבדקו 154,722 תלמידים בבתי הספר בדיקות ראייה, לעומת 327,029 בתשס"ג. בעקבות הקיצוץ, בתשס"ד נמצא ליקוי ראיה בקרב 3,701 תלמידים לעומת 8,762 בתשס"ג.

1.5%-1.3% מהתלמידים שעברו בדיקת שמיעה בתשס"ד ובתשס"ה, נמצאו בעלי ליקוי. כמו-כן, עקב הקיצוץ, בתשס"ה 3,292 תלמידים עברו בדיקות לגילוי שחפת חביונית, בהשוואה ל-7,215 בתשס"ד ול-55,467 בתשס"ג. מבין הנבדקים בתשס"ה התגלו 3.6% תלמידים עם שחפת חביונית.

בשנת תשס"ה נבדקו 123,187 ילדים על-ידי רופא בבית ספרם זאת לעומת 155,621 בשנת תשס"ג. אצל יותר ממחצית מהילדים בגילאי 12 נמצאו שן אחת או יותר פגועות מעששת - זוהי ירידה לעומת 1998 שבה 78.8% מהילדים נמצאו עם שיניים פגועות.

עוד עולה, כי 33% מההורים לקחו את ילדיהם לרופא שיניים בגילאי 0-3. כמחצית מבני הנוער מבקרים אצל רופא השיניים פעם בשנה. בקרב הנוער הבדואי, כרבע ביקרו אצל רופא שיניים בשנה האחרונה. 29% מהילדים מבצעים טיפול אצל שיננית פעמים בשנה. כ-30% מהילדים כלל לא מבקרים אצל שיננית. 20% לא נוהגים לצחצח שיניים בערב לפני השינה.

עוד נמצא, כי אזרחי ישראל מוציאים מעל 4 מיליארד שקלים לשנה על בריאות השן - כ-95% משלמים האזרחים והממשלה מממנת פחות מ-5%.

נרשמה עלייה במשקל המתגייסים לצה"ל: בקרב הבנים במשקל 81+ ק"ג חל גידול מ-9.4% מכלל המתגייסים בשנת 1995, ל-12.8% ב-2006. בקרב הבנות במשקל 81+ ק"ג חל גידול מ-2.6% בשנת 1995 ל-4.0% בשנת 2006 מכלל המתגייסות.

במהלך 2006 הגיעו לחדרי מיון יותר מ-545 אלף ילדים (גידול של 13% מאז 1995), רובם בגילאי 4-0. כאשר סיבת הפנייה השכיחה ביותר היתה מחלה (66%) וכ-34% עקב היפגעות (טראומה).

בסוף דצמבר 2005 היו 9,163 ילדים ובני הנוער שטופלו במרפאות ממשלתיות לבריאות הנפש. ב-2005 היו 232 מקרים של אשפוז ילדים בכפיה בבתי חולים פסיכיאטריים. 23% מהקבלות לאשפוזים של ילדים שנעשו ב-2005 נעשו בכפייה. 39% מהקבלות לאשפוזים של ילדים היו קבלות חוזרות.

ב-2006 נמשכה מגמת הירידה בשיעור הכללי של תמותת התינוקות בישראל, כאשר הגורם השכיח ביותר לתמותת תינוקות הוא פגות וסיבוכיה ולאחר-מכן מומים מולדים.

רוב הילדים נמצאים ביישובים עניים

נמצא כי ככל שעולה רמתו החברתית והכלכלית של היישוב כך יורד אחוז הילדים המתגוררים בו. בשלושת אשכולות היישובים המדורגים חברתית-כלכלית כנמוכים ביותר, גדלים יותר מ-20% מהילדים, לעומת 12.8% מהילדים הגדלים בשלושת אשכולות המדורגים כגבוהים.

מספרם של הילדים החיים בעוני ב-2006 היה כ-840,000. עוד עולה, כי ב-2006, בישראל כל ילד שלישי ויותר (35.8%) חי מתחת לקו העוני - מדובר בעלייה נוספת בהשוואה לשנה שעברה (35.2%). עוד עולה מהשנתון, כי כ-67% מהילדים הלא יהודים חיים בעוני. אחוז זה גבוה כמעט פי שלוש מאחוז הילדים היהודיים (24.3%).

ב-2006 רק 13% מהילדים העניים נחלצו מהעוני, תודות לתשלומי ההעברה. בשלוש השנים האחרונות בולטת במיוחד השחיקה ביכולתם של תשלומי ההעברה והמיסים לצמצם את ממדי העוני וזאת, עקב קיצוץ בקצבאות. אחוז המשפחות העניות בהן ארבעה ילדים או יותר, עלה בין 2004 ל-2005 מ-54.7% ל-58.1% והמשיך לעלות ב-2006 ל-60.0.

בין השנים 1990 ל-2006 ירד אחוז בני הנוער העובדים מ-8.6% ל-7%. השינויים העיקריים שחלו במהלך השנים הללו היו ירידתו הניכרת של אחוז בני הנוער הלא יהודים העובדים (מ-8.2% ל-4%).

ההוצאה לתצרוכת משק הבית עם ילדים בישראל היא 12,606 שקלים בממוצע, כאשר לא נמצאו הבדלים בולטים בין משפחות עם ילד אחד או שניים למשפחות עם שלושה ילדים ויותר.