הישרדות: המשחק מתחיל

הישרדות, רביעי ב-21:00, שבת ב-21:00, ערוץ 10 המודח: עומר (סטודנט למדעי החברה), שבט ג'יבורו

"וסדר הדברים הוא כזה: שאך נכנס זר בעל עוצמה לארץ, מייד חוברים אליו כל בעלי העוצמה הפחותה שבה, שאותם מניעה צרות העין שהם חשים כלפי מי שהטיל עליהם את סמכותו" (ניקולו מקיאבלי, "הנסיך").

גונג! המשחק האמיתי של "הישרדות" החל בפרק ששודר אתמול. המפלה שספג שבט ג'יבארו במשימת החסינות, גילתה לחברי השבט חוק בסיסי: כל עוד יש יריב חיצוני, יופנו הכוחות והאנרגית למיגורו, אולם ברגע ההפסד, מופנים כוחותיהם של בני השבט זה נגד זה. אבל מהלך הפרק אתמול חשף חוק חשוב הרבה יותר: שההישרדות הקבוצתית חשובה כקליפת השום. שתי התבוסות של "סבאנה" בפרקים הקודמים הכניסו את השבט לשוק, וגרמו להם לחשוב קודם על ההישרדות הקבוצתית ולהעיף את החלשים. אבל בג'יבארו יש קיבוץ גדול יותר של אנשים עם ראשים פוליטיים מחודדים. לכן הראשון שעף הוא דווקא החזק ביותר - עומר.

היה כאן למעשה מאבק בין שתי עמדות קלאסיות: מצד אחד "אסכולת הצדק" של עומר הנאיבי. "אני נותן את הנשמה. יש מי שעובד ויש מי שלא", הוא מסביר את מהלכיו - סיון תורמת הכי פחות ולכן עליה לעלות על טיל. מצד שני "האסכולה הפוליטית" של דן, לפיה הכוונת תמיד תהיה על מי שמאיים על הישרדותי האישית. כמו בדרך-כלל, ובוודאי בתנאי משחק קיצוניים כמו הישרדות - הפוליטי גובר על המוסרי.

דן יכול להיות מרוצה מעצמו, אבל לא לאורך זמן. לכאורה, העובדה שכל חברי השבט, למעט יעל, הלכו איתו נגד עומר, היא הוכחה ניצחת לכישוריו הפוליטיים המפותחים, אבל לא בטוח שכך הם פני הדברים. "אני רוצה לשלוט במשחק, עומר חזק. הוא מאיים", הוא אמר. הלהיטות הזו שלו להעיף את עומר גרמה לו לבחור באסטרטגיית התקפה, בעוד שהדבר הנכון לעשות הוא ברית הגנה - ליכוד מספר מצומצם של חברי שבט סביבו, בברית שתחסל את כל האחרים. ברגע שכולם באותו צד - אף אחד לא באמת מחוייב לו.

יתרה מזאת - בהזדמנות אחרת דן אמר "אני עוזר לליכוד הקבוצה, אבל אני נוכל. אני עובד עליהם בעיניים". ובכן, בקבוצה יש כנראה נוכלים לא קטנים ממנו. למשל, אלכס, מרינה ונעמה. ההצבעה שלהם נגד עומר מראה שתמימים הם בטח לא. ויותר מכך, במועצת השבט - שהדברים הנאמרים בה מכוונים לחברי השבט האחרים ולא לצופים בבית - הם רמזו שהם יעיפו את סיוון. מי עובד בעיניים על מי? הם הרוויחו מחיסולו של עומר, ובניגוד לדן אינם עומדים חשופים בצריח. דן, בעצם העובדה שהוביל את המהלך, עשוי לחרוץ את דינו: הוא סימן את עצמו כאיש החזק בקבוצה, ובעת ובעונה אחת הראה לחברי השבט כיצד יש לנהוג בחזקים.

מוקדם עוד להספיד את דן. הוא ללא ספק הנחש האמיתי בחבורה וכנראה שיש לו עוד שפנים בכובע. הוא מכיר את הכלל שמצוטט בראש הרשימה הזו, אבל כדאי שיזכור כלל נוסף שקבע מקיאבלי, מנסחה הטוב ביותר מאז ומעולם של הפוליטיקה המודרנית: "אויביך הם כל אלה שפגעת בהם כשתפסת את הנסיכות, אולם לא רק אלו - שכן אינך יכול לשמור על ידידותם של אלה שהעלו אותך לשלטון".