אירועי אוקטובר: האם תיקי השוטרים ייפתחו?

היועץ המשפטי מזוז הודיע (יום ה', 27.12.07) כי בשבועות הקרובים תתקבל החלטה אם ייפתחו הליכים פלילים נגד שוטרים שהיו מעורבים בהריגת 13 מתפרעים באירועי אוקטובר 2000.

ההודעה באה בעקבות פנייתו של מי שהיה יו"ר לשכת עורכי הדין ד"ר שלמה כהן. כהן טען בפנייה בין היתר כי במשרד המשפטים מנסים "לקבור את הנושא".

התייחסות מזוז נוגעת לאירועים המוכרים בשם "אירועי אוקטובר 2000 ", תחילת האינתיפאדה, במהלכם פרצו מהומות ברחבי הארץ. במהומות נהרגו 13 מפגינים מהמגזר הערבי. בעקבות כך הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט תיאודור אור שהמליצה לפתוח בהליכים פליליים נגד השוטרים המעורבים. המחלקה לחקירות שוטרים החליטה בעקבות בדיקת הנושא לסגור את התיקים. ההחלטה עוררה סערה והיועץ מזוז החליט לבחון אותה מחדש.

נושא מורכב ורגיש

כאמור, מהודעתו של המשנה ליועץ רז נזרי עולה כי בקרוב תיפול החלטה בנושא. נזרי ציין כי "בחודשים האחרונים התקיימו מספר רב של דיונים בראשות היועץ המשפטי לממשלה ובהשתתפות הצוות שעסק בעניין, בראשות המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) וגורמי פרקליטות נוספים. בדיונים אלה נבחנו בפירוט וביסודיות חוות הדעת ביחס לאירועים השונים, המכילות מאות עמודים". הוא הוסיף כי הטיפול בפרשה ארך זמן רב "נוכח מורכבות ורגישות האירועים, כמו גם היקף החומר הרב הנלווה [המחזיק אלפי עמודים], אשר נבחן כאמור בפירוט".

עם זאת הבטיח נזרי כי תהליך קבלת ההחלטה בנושא נמצא ב"שלביו הסופיים", וכי החלטה תתקבל בשבועות הקרובים. נזרי הוסיף כי הערתו של כהן לפיה "'כוונת משרד המשפטים לקבור את הנושא', אינה במקומה, בלשון המעטה, ומוטב היה שלא נאמרה".

דוח מח"ש: הפרות סדר חמורות

העלאת הנושא לדיון חוזר במשרד המשפטים באה בעקבות מסקנות מח"ש כי לא ניתן לנהל תהליכי חקירה פליליים ולהגיע עמם לכתבי אישום. בפתח המסקנות נכתב כי מדובר היה ב"הפרות סדר קשות בקרב המגזר הערבי במדינה, שנמשכו מספר ימים רצופים. הפרות סדר אלה הפכו, במספר מוקדים, להתנגשויות אלימות בין המפגינים לבין כוחות הביטחון, אשר הביאו, למרבה הצער, לקיפוח חייהם של 13 בני אדם, מהם 12 אזרחים ישראלים, בני המגזר הערבי, ותושב אחד מאזור עזה. כמו כן, נפצעו אזרחים נוספים כתוצאה מירי של שוטרים. בנוסף, כתוצאה מהפרות הסדר של המפגינים הנ"ל, נגרם מותו של אזרח ישראלי, כתוצאה מהשלכת אבנים על רכבו, וכן נפצעו שוטרים ואזרחים עוברי אורח, שנקלעו לאזורי הפרות הסדר הקשות".

במח"ש ציינו כי למרות ה"תוצאה הקשה והכואבת", הרי שמדובר היה ב"הפרות סדר חמורות, אשר במקרים מסוימים הפכו להתפרעויות חסרות תקדים, שכללו חסימת עורקי תחבורה מרכזיים ברחבי הארץ, עקירת תמרורים ורמזורים, גרימת נזקים קשים לרכוש ציבורי ופרטי, ותקיפת אזרחים תמימים ואנשי כוחות ביטחון על-ידי שימוש מסיבי באמצעים אשר היה בהם כדי לגרום לסכנה ממשית לחייהם ולשלומם של המותקפים... האווירה ששררה אז בארץ, היתה של התמודדות עם תופעה חריגה במיוחד, בה פועלים אזרחי המדינה בדרך קשה ואלימה, אשר חורגת באופן קיצוני ממחאת אזרחים רגילה במדינה מתוקנת".

הקרובים לא שיתפו פעולה

מח"ש טענה כי לא ניתן היה לנהל חקירות יעילות. זאת מאחר שבחלק מהמקרים החוקרים לא הצליחו להגיע לזירה בזמן אמת לצורך תיעוד ואיסוף "בשל הסכנה שהיתה כרוכה בכך". כמו כן, "חלק ניכר ממצאי הזירות הושחת או נעלם". עוד ציינה מח"ש כי "במרבית המקרים, האזרחים ובני משפחות הנפגעים סרבו לשתף פעולה עם חוקרי מח"ש, אשר פנו אליהם שוב ושוב - לרבות באמצעות פנייה בעיתונות והבטחת חסינות לעדים שימסרו עדויות - בבקשה לסייע בחקירה. כך למשל, עדי ראיה לא נאותו למסור את גרסאותיהם, ומרבית המשפחות סירבו לאפשר את נתיחת גופות יקיריהן".

קושי נוסף היה טמון "בהחלטת פרקליטת המדינה דאז על דעת היועץ המשפטי שלא לנהל חקירת מח"ש במקביל לעבודת ועדת אור שנמשכה שלש שנים". הוועדה, לטענת מח"ש, המליצה לפתוח בהליכים אך היא עצמה "לא עשתה כל הבחנה בין מקרים בהם הסיכויים להגיע לממצא, בעקבות חקירה פלילית, הינם סבירים, לבין אותם אירועים בהם ברור היה כבר בשלב סיום עבודת הוועדה, כי למעשה אין כל סיכוי של ממש להגיע לממצא שיוביל להגשת כתב אישום פלילי".

העדר ראיות מספיקות

ה"מכשול העיקרי" בפני החקירות היה לטענת מח"ש, "קושי לנהל חקירה למעלה משלוש שנים מאז התרחשות האירועים נושא החקירה", למרות זאת, האירועים נבחנו ביסודיות. מח"ש חקרה לטענתה מספר רב של שוטרים ואזרחים, ערכה סיורים ומדידות, אספה עשרות כלי נשק שהיו בידי חלק מהשוטרים שהשתתפו באירועים; נערכו בדיקות זיהוי פלילי; בוצעו בדיקות פוליגרף; וכן ננקטו פעולות חקירה רבות נוספות.

כאמור, בסופו של דבר הוחלט כי "אין מנוס מסגירת כל תיקי החקירה - חלקם בשל העדר ראיות מספיקות וחלקם מאחר שלצערנו לא עלה בידינו לאתר את השוטרים האחראים על ביצוע העבירות כאמור, כפי שגם קבעה הוועדה, כי במקרים אלה הגם שהירי בוצע על-ידי שוטרים, "לא ניתן לייחס אותו לשוטר זה או אחר".