העיריה אינה הכתובת לתביעה על זיהום אוויר

בית משפט השלום בתל אביב דחה (25.12.07) תביעה ייצוגית שהגישה עמותת "אויר לנשימה - התנועה למען איכות אויר", על-פי החוק למניעת מפגעים סביבתיים, נגד עיריית תל אביב-יפו וראש העיריה רון חולדאי, בטענה כי אינם מפעילים את סמכויות הפיקוח והאכיפה הנתונות להם נגד זיהום האוויר.

בתביעתה טענה העמותה כי זיהום האוויר בתל אביב חורג מהריכוזים המרביים שנקבעו לעניין זה בחוקים ובתקנים הרלוונטיים, וכי הגורם העיקרי לכך הם כלי רכב בעלי מנוע דיזל, אוטובוסים ומשאיות בעיקר, הנוסעים בתחומי העיר. העמותה ביקשה מבית המשפט לפסוק פיצוי לניזוקים מהזיהום ולהוציא צווים בעניין אכיפת התקנות נגד הזיהום.

העיריה חלקה על מסקנות העמותה בכל הנוגע לגורם הזיהום ומידתו, ועל דרכי הטיפול והמניעה שעתרה להם. העיריה גם פירטה את הדרכים שכבר נקטה ועדיין היא נוקטת. אחת הטענות המרכזיות של העיריה הייתה הטענה כי טיפול יעיל ונכון בצמצום זיהום האוויר אינו יכול להתייחס לגבולותיה המוניציפאליים של העיר תל אביב, ונדרש שיתוף פעולה עם רשויות גובלות אחרות, וכן נדרשת הפעלת סמכויות מקבילה ומשולבת של משרדי ממשלה ורשויות ציבוריות.

היועץ המשפטי לממשלה הצטרף לבירור התביעה והציג את עמדתו וטיעוניו. המרכיב המרכזי בעמדתו היה שעיריית תל אביב אינה יכולה להיחשב ל"גורם המפגע" על-פי החוק למניעת מפגעים סביבתיים. השופט אטדגי הסתפק בקבלת נימוק זה כדי לדחות את התביעה.

העיריה אינה הגורם המפגע

בפסק הדין שדחה את התביעה ציין השופט יונה אטדגי כי כל מטרתו ותכליתו של החוק הן לתת כלים בידי האזרח הנפגע או העלול להיפגע למלא את מקומה של הרשות בסילוקו המפגע או בצמצומו, אם היא אינה פועלת די הצורך. "בצורה פשוטה ניתן לומר, כי החוק נועד 'להוציא מהמשחק' את הרשות, שלא השכילה מלכתחילה למנוע את המפגע, ו"להכניס למשחק" במקומה את האזרח או הגוף הנפגע. ודאי, שהחוק לא התכוון 'להחזיר למשחק' את הרשות בכובע חדש של 'הגורם המפגע', משום שנכשלה בתפקידה", כתב השופט. לפיכך, החוק שעל-פי הוגשה התביעה אינו החוק המתאים לקבוע את אחריותה של העיריה לאי מניעת המפגע ולשם כך קיימים חוקים אחרים, כגון פקודת הנזיקין, פקודת העיריות והחוק למניעת מפגעים.

השופט ציין כי התביעה כפי שהוגשה נוגעת לכלי רכב המונעים בדיזל, שאינם מזוהים ספציפית אלא מתחלפים מדי יום ומדי שעה, ולכן התביעה היא כללית ועוסקת בעיקר בקביעת מדיניות, התקנת תקנות ומתן צווים כלליים. תביעה כזאת מקומה בבג"צ.

השופט ציין עוד כי אף שהעתירה הייתה גורפת מדי, כוונותיה של העמותה טובות ורצויות. לפיכך, נמנע מהטלת הוצאות